המדריך להתנהלות כלכלית נכונה

התנהלות כלכלית נכונה היא אחד המרכיבים החשובים ומההווה יסוד בסיסי במסע החיים אם זה לטובת יציאה לחופש כלכלי בגיל מוקדם או לטובת חיי רווחה לצד קריירה ארוכת שנים עד ש….
התנהלות כלכלית נכונה וחשוב לומר זאת כבר בהתחלה היא מנגנון מכאני ודי טכני ויבש, יש אפילו יאמרו משעמם אשר מייצר את היכולת להגיע לרווחה. אבל אני רוצה לשים זרקור על המילה נכונה בהתנהלות הכלכלית ולומר שנכונה זה לא אומר שיש רק דרך נכונה אחת, המשמעות של ההגדרה נכונה במושג הזה מתייחס לנכונה לך. מה זה אומר? זה אומר שאין כללים לכמה הכנסה צריך, או מה גובה ההוצאות, כמה צריך לחסוך וכו'. אם הייתי צריך להגדיר את המושג נכון יותר, הייתי מעדיף לומר התנהלות מתאימה שכן היא צריכה לקחת בחשבון את תנאי הסביבה החיצונית את צרכי האדם שמתנהל ואת שאר הפרמטרים שאני מפרט עליהם במודל הניהול העצמי שפיתחתי.
כמו כן, ממליץ לך לרכוש כלים וידע בתחומים נוספים שבעיניי הם מהותיים וחשובים להצלחה כמו למידה עצמונית, התנהלות נכונה בזמן, תקשורת בין אישית, תכנון, ניהול סיכונים, הגדרת מטרות ועוד.. בחלקם אגע בקצרה במהלך המדריך. אפשר לקרוא בהרחבה בשאר המאמרים במועדון שלי או בספר שלי שנקרא בשביל ליאור – המסע הוא היעד.
לפי תפיסת עולמי אנחנו נמצאים במסע ונעים בשלושה וקטורים במקביל. וקטור ההתפתחות האישית, וקטור ההתפתחות המקצועית ואחרון הוא וקטור הצמיחה הפיננסית. כל תנועה באחד הוקטורים או יותר משפיעה באופן ישיר על ההתפתחות בוקטורים האחרים ולכן מאוד חשוב להיות במודעות ובתנועה מתמדת.
במדריך הזה, אני מפרט את הידע, הכלים ואופן ההתנהלות הכלכלית הנדרש ברמה הטכנית בלבד ולכן, יש לקחת ולהתאימו לעצמך. דוגמא קיצונית להמחשת ההתאמה הנדרשת, אם יש לך התמכרות לקניות ברשת, אני אוכל להסביר הרבה וכנראה שיהיה לך ברור שנכון להתאים את ההוצאה להכנסה ולעשות בקרה על תכנון התקציב. אבל עד שלא תטופל בעית ההתמכרות ולא יינתן לה מענה בוקטור ההתפתחות האישית. על אף כל הידע והכלים לאיך נכון ומתאים לך להתנהל כלכלית כנראה של נראה שיפור במצב הכלכלי בפועל.
אז אחרי ההקדמה ובניקוי התהליכים האישיים שכל אחד צריך להשלים בין השורות כדי שהתהליך יצלח להלן השלבים העקרוניים להתנהלות כלכלית נכונה בעיניי:
1. שיקוף תזרים
2. הצבת מטרות ויעדים כלכליים
3. בניית תקציב
4. בקרה
5. לגדל את עץ הכסף
6. ניהול סיכונים
 

שיקוף תזרים
תזרים הוא המרכיב החשוב ביותר בהתנהלות הוא בעצם התוצאה בפועל של ההתנהלות שלנו. כשמו כן הוא, כיצד זורם הכסף שלנו. זה מתייחס גם לזרימת הכסף לתוך החשבון שלנו, כלומר, הכנסות. וכמובן, זרימת הכסף מהחשבון שלנו החוצה, כלומר, הוצאות. התזרים מאפשר לנו להבין לאן זורם הכסף וזה במקרה הטוב. מי שלא עושה בקרה על התזרים שלו מגלה את מצבו כשיש חריגות בחשבון, בבדיקה אקראית והשתאות על הסכום שירד בכרטיס האשראי או במקרה הפחות טוב כשכרטיס האשראי נחסם או בטלפון הראשון מהבנק.
חשוב לומר ששיקוף תקציב הוא שלב בהתנהלות הכלכלית הנכונה שמתקיים רק בשלב של חוסר מודעות לצורך בניהול תקציב וכדי להצליח לבנות תקציב בפעם הראשונה. כשיש תקציב מתוכנן מראש ומבצעים עליו בקרה אין צורך לעשות תהליך שיקוף כי הוא מתקיים באופן אוטומטי בתהליך ניהול תקציב.
המטרה האמיתית שלנו היא לנהל תקציב ולא לשקף תזרים, שיקוף תזרים רק מספר לנו לאן הלך הכסף בעבר, המשמעות היא שזה כבר קרה ואין לנו יכולת להשפיע או לתקן.
ובכל זאת, אם מעניין אותך לקרוא שורות אלה אני ממליץ שנתחיל מההתחלה ובאופן מסודר וגם אם ניהלת תקציב או אקסל או אפילו השתמשת באפליקציה זו או אחרת אני אשמח שנעשה שיקוף תזרים רק כדי ליישר קו ונבדוק איך זרם הכסף שלך בתקופה האחרונה לפני שהכרנו.

תרגיל #1 – שיקוף תזרים

בשלב הראשון אנחנו נבחן את משטר ההוצאות הממוצע שלך.
מספיק לבדוק 3 חודשים אחורה ובדר"כ זה מספיק. (הסתייגות אחת – אם אתם חושבים שמשטר ההוצאות שלכם ב3 החודשים האחרונים היה חריג אז בהתאם לשיקול הדעת ניתן לבחון 6 חודשים או 12 חודשים). ככל שבודקים יותר אחורה זה יותר מדויק אבל דורש יותר זמן ומאמץ. מאחר ואנחנו הופכים את זה להרגל והולכים לשנות את ההרגלים שלנו בתחום אני ממליץ להישאר עם 3 חודשים ולהשתפר תוך כדי תנועה בעזרת הכלים שנלמד בהמשך.
השלב ראשון – מה היה לנו שם? (סעיפי הטבלה הם רק דוגמא, ניתן להעזר באקסל שפיתחתי במיוחד או בכל אקסל שתמצאו ברשת ויש לא מעט)

הוצ' קבועות

מגורים= משכנתא/שכ"ד
ארנונה
ועד הבית
שאר החשבונות
תקשורת
חוגים

הוצאות עיתיות

ביטוח לרכב

קניית ריהוט/מוצרי חשמל

הוצאות שוטפות

מזון

חשוב להתאים את הקטגוריות שלך לפי סלי ההוצאות ובהתאם להתנהלות החיים שלך

יפה מאוד!!!
עכשיו יש לך תמונה די טובה וממוצעת של ההוצאות החודשיות שלך. ועדיין משהו חסר כדי שנוכל לבנות תקציב…
כמובן, מה מקורות ההכנסה שלך? וכמה נכנס בכל אחד מהם בממוצע?
אני מאוד ממליץ לךלהשתמש באקסל שפיתחתי ולהתאים אותו בדיוק לצרכים שלך ולא להשתמש באפליקציה או בכל דרך טכנולוגית מתקדמת מאקסל לצורך כך, לפחות בשנה הראשונה, ממספר סיבות.
הראשונה, זה שומר אותך במצב אקטיבי ופעיל בניהול הפיננסי שלך ולא מעביר את האחריות לאף אחד אחר. ושנית, זה גורם לך תמיד לחשוב מה מתפספס ומה לא ידוע התהליך מייצר לך למידה והתאמה של האקסל בצורה הרבה יותר מדוייקת ומותאמת לצרכים שלך. והכי חשוב זה יהיה כלי שנוח ומותאם לך וזה יעזור לך להתמיד בשימוש בו.
קובץ האקסל שפיתחתי במשך מס' שנים הכולל בתוכו מספר לשוניות לניהול כולל ומתקדם הרבה יותר מטבלת הוצאות והכנסות שיכול לשמש לך כבסיס להתאמה לצרכים האישיים שלך, ניתן לפנות במייל או בוואטסאפ או בדף יצירת הקשר באתר אשמח לעזור עם זה ועם כל דבר אחר. טיפ קטן, במסגרת תהליך ההתפתחות שלל הכי נכון יהיה להעתיק מאחרים והרבה, כן לא התבלבלתי אפשר להעתיק גם ממני, אבל… תעשו את זה נכון כדי שזה ישרת אותך ולא יעכב אותך.

נחזור לתהליך השיקוף, אחרי שהבנו את ממוצע ההוצאות החודשי שלך בכל קריטריון ויש לך תמונה טובה לגבי ממוצע ההכנסות כל שנותר לך הוא לבחון מה ההפרש בין ההכנסות להוצאות שלך:
1. הפרש חיובי – מצוין אתם בכיוון הנכון.
2. מאוזן על האפס – מצב סביר אם כי טעון שיפור, תיכף נלמד על ניהול סיכונים ועל יעדים כלכליים ונבין שמצב מאוזן בהווה פירושו עדיין חיים על חשבון העתיד ו/או מקרה חירום.
3. הפרש שלילי – מצב לא טוב נדרש לבצע פעולות תיקון מיידיות.
לא משנה מה המקרה שגילית כעת זה הזמן שלך לעבור שוב על כל שורת ההוצאות שלך ולבחון את עצמך לעומק האם זה באמת המקומות שאליהם היית רוצה לנתב את כספך. עוד לפני שחושבים על צמצומים אני רוצה לגרום לך להבין שיש עוד המון מה לבדוק ולצמצם בהוצאות מבלי לפגוע ברמת החיים. הדוגמאות הבסיסיות הן: עלויות הספקים שלך כמו טלוויזיה, אינטרנט, טלפון, מנויים ששכחת שעשית, אפליקציות בתשלום ועוד. חשוב לזכור לבצע אחת לחצי שנה/שנה סקר ספקים במסגרתו ייבחן הצורך שלך בשירות ואת המחירים ולהחליף/לבטל ספקים בהתאם. סקר מחירי השוק על טכנולוגיה, מוצרי סופר ועוד. כאן אני שולח אותך לרשת לחפש טיפים ותובנות על התייעלות כלכלית ולנסח לעצמך את חוקי הצריכה האישיים שלך לבית שלך בעצמך בלמידה עצמית ותוך התאמה לאופי ולצרכים שלך. אם אינך יודע איך ללמוד באופן עצמאי יכול למצוא כאן הרחבה בנושא.
הדבר השני שיש לבדוק כמובן, מקורות ההכנסה האם הזמן והמאמץ שלך מושקעים במקורות ההכנסה הנכונים? האם ניתן לייצר הכנסה ממקורות נוספים?
וכעת הגיע השלב אחרי שסיכמת לעצמך מטלות לצמיחה דרך התייעלות בהוצאות והגדלת ההכנסות ולבנות לעצמך תקציב מאוזן שמתאים לך.
נבין באיזה שלב החיים שלך? מה הצרכים הכלכליים שלך עכשיו וגם בעתיד? מה ההכנסה שלך? באיזה סביבה בחרת לחיות את חייך? מה סדר העדיפויות שלך בחיים? נגדיר תקציב ראשוני נצא איתו לדרך וכמובן על ידי בקרה נתקן בתנועה.

התקציב שנקבע כעת אמור לשרת ולקדם אותך לעבר המטרות שלך אז הגיע הזמן לקבוע מטרות ויעדים כלכליים. כדי להשיג את מטרות שלך, עליך קודם כל להציבן. עצם המודעות לכך שיש צורך בקביעת סדר עדיפויות היא הצעד הראשון. רובנו מתנהלים בחיים הפיננסיים שלנו כשהעמידה בהוצאות היום-יום היא הדבר שעומד לנגד עיננו. המיקוד בהתנהלות השוטפת, פעמים רבות מסיט אותנו מהמטרות והחלומות שחשובים לנו באמת.
עכשיו אני רוצה לעצור רגע, ולפני שאני שולחך אותך לסכין/גרזן או כל אנלוגיה שיש לך בראש לכלי שאיתו הולכים לחתוך בבשר החי של התקציב ולצמצם אותו ואני שוב מדגיש בלי להוריד את רמת החיים (למעט במקרים חריגים).
יש עוד לפחות חודש עד הבקרה של החודש הבא…
הגדרת המטרות והיעדים הכלכליים שלך נגזרת מעבודה פנימית ומתמונת עתיד שעליך לבנות לעצמך, תמונה שתתאר לך בצורה ברורה ומוחשית איך יראו החיים שלך מחר, בעוד שנתיים, בעוד עשר שנים ובעוד שלושים שנים. אל דאגה, לא חייב להחליט היום במדוייק מה תהיה הכתובת שלך בעוד שלושים שנה, אבל מסגרת חיים, ערכים, רמת חיים, תחום עיסוק וכו' כדאי שכן. להלן מספר שאלות שמקווה שכבר שאלת את עצמך ואם לא זה הזמן להתחיל להתעמק בהן.
איזה בית יהיה לך? איפה? מתי?
מה יהיה העיסוק שלך? רמת ההכנסה? שעות העבודה? אופי העבודה?
מה יהיו התחביבים שלך? לכל תחביב יש עלות לא?
נראה לי שזה מובן מספיק, אז לפני שבונים תקציב אני רוצה שיהיו לך מטרות ויעדים פיננסיים. וכדי שהם יהיו מועילים להתפתחות הפיננסית שלך אני אנסה להגדיר כאן בקצרה איך עושים את זה.
הגדרת המטרות שאני מסביר כאן מבוססת על מודל SMART ובקצרה זה פועל לפי העקרונות הבאים:
1. כל מטרה/יעד חייבים להיות ספציפיים וברורים מאוד – תנו ל2-3 אנשים לקרוא ולראות שכולם מבינים אותו דבר איך נראה היעד שלכם אחרי שיתגשם.
2. כל יעד/מטרה נדרשים להיות מדידים (בכסף) ולקחת בחשבון עלויות משנה. למשל, נניח שאחד היעדים שלכם הוא שיהיה לכם רכב. אם נסתכל על העיקרון הראשון אם לא נהיה ממוקדים וספציפיים ונגדיר איזה רכב, איזה סוג, דגם, שנה יהיה מאוד קשה לתמחר. ולאחר שזה נעשה והחלטנו על יונדאי אקסנט מודל 2019 שעלותה 40000 ₪ (סתם מספר לא בדקתי באמת), זה עדיין לא התמחור של היעד חשוב מאוד לקחת בחשבון את עלויות הבדיקה, העברת הבעלות, ביטוח ועלויות שוטפות שחלקן יהיו חד פעמיות ברכישה וחלקן יהיו העמסה על התקציב השוטף.
3. עכשיו נדרש להגדיר זמן, מתי זה הולך לקרות, אחרת יהיה קשה מאוד לבנות תכנית סדורה ולשלב אותה בתכנית הכוללת ובהתנהלות הכלכלית הרחבה.
4. כדאי שהמטרה תהיה מאוד רלוונטית אליכם, אני אגיד יתרה מזו כדאי שזו תהיה מטרה שאתם משתוקקים לה מאוד, משהו שתהיו מוכנים להקריב למענו גם זמן, גם כסף ובעיקר תסכימו לוותר על דברים אחרים בטווח הקצר למען השגתו בעתיד.
5. כדאי גם שתגדירו מטרות ברות השגה, לא משהו שקל להשיג אלא משהו מאתגר אבל כזה שיש סיכוי סביר שתצליחו להשיג. נישאר בדוגמת הרכב: אם אתם במינוס היום ובעלי הכנסה נמוכה אז אל תגדירו לעצמם לרכוש רכב בשווי חצי מיליון ₪ בעוד שנתיים כי זה לא ממש ריאלי אבל רכב בעלות של 40,000 ₪ זה מאתגר מאוד למצב שתיארתי אבל בעבודה נכונה ועל ידי שינוי סדרי העדיפויות בהחלט ניתן להשיג.

תרגיל #2 – הגדרת יעדים פיננסיים
בעזרת השאלות שנתתי כדוגמה למעלה ו/או באמצעות מחשבה וכל דרך אחרת לנסות ולהגדיר לעצמך מס' מטרות לעתיד. חשוב לבחור מטרות לטווח זמן של שנה עד שנתיים קדימה, חמש שנים ועשר שנים.
יעד תיאור מפורט של היעד הערכת עלות של היעד עיתוי למימוש סיכונים

ממליץ בחום להכין טבלה כזו בגיליון בקובץ האקסל של שיקוף התקציב (באקסל שפיתחתי קיימת לשונית כזו ויש גם חישובים אוטומטיים רלוונטיים בין הגיליונות).
דגשים:
חשוב לפרט את היעד לרמה כזו שממש ניתן יהיה לדמיין אותו ולהבין לעומק איך נראית הצלחה כשיושג היעד.
בהערכת עלות היעד נדרש לשים לב שלקחת בחשבון לא רק את העלות הישירה, נניח בטיול לחו"ל, צריך לקחת בחשבון מעבר לעלות הישירה של כרטיס הטיסה והלינה גם עלויות נוספות ולתמחר אותם כמו ביטוח, אטרקציות, קניות, נסיעות וכו'.
חשוב לזכור שעדיין לא בנית תקציב ולכן יש לבצע הערכה ראשונית ולהגדיר את הלו"ז לפי הרצון שלך ולאו דווקא לפי היכולת הכלכלית. בשלב הבא כאשר נבנה תקציב תהיה לך יכולת להשפיע באופן אקטיבי על כל אחד מהפרמטרים ולתקן את הטבלה בהתאם.

בניית תקציב
עד עכשיו בנית לך תשתית ויסודות להתנהלות נכונה יותר בחיים בכלל ובעולם הפיננסי בפרט, אבל כל מה שעשית עד עכשיו זה להבין את העבר. מה חשבת על כסף, מה האמונות והערכים הבסיסיים שלך, לאן הלך הכסף שלך עד עכשיו ועוד. בנוסף, גם הסתכלת קצת קדימה וגיבשת לעצמך תמונת עתיד ומצפן לאיך היית רוצה שהחיים שלך יראו.
עכשיו הגיע הזמן לאחוז את ההגה בידיים שלך ולנהג את החיים שלך מהמצב הנוכחי שלך לעבר החזון שאליו היית רוצה להגיע.
אז יאללה בוא נבנה תקציב, ונדאג שהתזרים שלנו יהיה באמת חיובי, גם אם בשיקוף התקציב יצא לך תזרים חיובי, זה לא אומר בהכרח שמצבך חיובי.
אז איך בונים תקציב?
קודם כל נגדיר את סדר העדיפויות ונסביר את המהות מאחוריו. בשלב הראשון נבחן את ההכנסות ונראה מה הוא הסכום הקבוע והיציב שנכנס כל חודש באופן ממוצע. נניח לצורך ההדגמה וההבנה שמדובר בסכום של 5300 ₪ (שכר המינימום במשק בעת כתיבת המדריך). בדרך כלל רוב האנשים חוזרים למשימת השיקוף ומתחילים להוריד מהתקציב את ההוצאות שלהם בדיוק כפי שנכתבו בשיקוף ומגלים שהם בפער, מאוזנים או אפילו בתזרים חיובי. הבעיה בשיטה זו שאין מקום ליעדים וכבר שמעתי אינספור תירוצים שאין ברירה, אי אפשר אחרת, יוקר המחייה ואיך לעזאזל אתה רוצה שאני אחסוך.
ושלא יהיו אי הבנות אני מקבל את כל התירוצים באהבה ובחמלה ואפילו מבין ומזדהה עם רובם אבל, לפי תפיסת העולם שלי, אני לא יכול לשנות את יוקר המחייה, או את מחירי הדיור וכו' אין לי מה להתבכיין על כך אלא רק להכיר בכך ולשאול את עצמי מה אני יכול לעשות בנדון.
אבל לפני שנעסוק בבניית התקציב נחזור לסדר העדיפויות. אז מה כן?
ובכן, קודם כל נשים כסף בצד עבור העתיד שלנו. מה!? מאיפה!? כן זה בהחלט לא מובן מאליו ולא טריויאלי, אבל מתבקש מסיבה מאוד פשוטה, את הזמן אי אפשר לעצור והעתיד תמיד מגיע בסוף. ואם קיבלנו החלטה שאנחנו לא בונים על המדינה, על ההורים, הילדים או כל מקור חיצוני אחר שידאג לנו. אז כדאי שאנחנו נפעל כדי שבודאות יהיה לנו איך להתקיים בעתיד ואם מישהו מהמקורות החיצוניים בכל זאת ידאג לנו אז רק נחיה טוב יותר.
החלק החשוב והמדהים פה הוא שככל ששמים כסף בצד לעתיד מוקדם יותר אז גם מסכומים קטנים אפשר להגיע להישגים מרשימים. בוא נדגים. נניח שאדם חוסך מגיל 25 100 ₪ בחודש כמה כסף יהיה לו בגיל 65, אחרי 40 שנה של חיסכון? 100X12X40 = 48,000 ₪
האמנם? מה אתה מסתלבט עלינו? מה אני אעשה עם 48,000 ₪ בגיל 65?
רגע לא לברוח, זה הזמן ללמד אתכם על הפלא השמיני כפי שכינה אותו איינשטיין (או לפחות מייחסים לו את האמירה הזו), ואני מדבר כמובן על הריבית דריבית.
עכשיו ניכנס למחשבון ריבית דריבית ברשת (תבחרו כל אחד שבא לכם בתנאי שהוא מהבלוג עלילות זיק ) ונבדוק שוב ונגלה שיהיו לנו 152,207.72 ₪ וזה בתשואה שנתית מוצעת של 5% בשנה. אם נפקיד 600 ₪ בכל חודש נוכל להגיע לסכום של כמעט מיליון ₪ מרשים לא?

אז מקווה שהבנתם שהדבר הראשון הוא הטיפול בעתיד. כמה לשים? כל אחד בהתאם לרמת החיים שמתכנן בעתיד והעיתוי שבו הוא רוצה ל"פרוש" מהחובה לעבוד ולהתפנות לעיסוקים שמרגשים אותו. וכמובן, בהתאם להכנסה ולמצב האישי בכל שלב בחיים. כמספר אצבע אני ממליץ על לפחות 10 אחוז מההכנסה.
אז השקעת 530 ₪ בעתיד שלך וצפוי לך סכום הקרוב ל800,000 ₪ במידה ויהיו הפקדות חודשיות באופן עקבי, זה בהנחה שהשכר שלך יהיה שכר מינימום ב40 השנים הקרובות והוא יישאר 5300 ₪ (מקווה מאוד שמצבך טוב מזה כבר היום ורק ילך וישתפר).
השלב הבא הוא שלב החיסכון ליעדים. נו באמת!? מה עכשיו!? אז ככה, זוכרים שהמטרה שלי היא שכל החלומות שלך יתגשמו ולכן אם לא יוקצה קודם כל כסף כדי להגשים את החלומות שלך כנראה שהם לעולם לא יתגשמו. כאן אני ממליץ להפקיד בין 5-10% מההכנסה. והנה הלכו עוד 530 ₪.
אפשר כבר להשכיר דירה? לקנות לאכול?
רגע עוד לא. עכשיו השלב להגן על עצמנו כלכלית מפני משברים, למשל, מחלה, פיטורים, וכו'. מבינים לאן אני חותר? סעיף שאני קורא לו הגנות כלכליות אבל בעצם הוא מתייחס לביטוח ולבצ"מ (מושג מחיל האויר שמתייחס להפתעות בחיים) ראשי התיבות של בלתי צפוי מתוכנן. גם אם אני לא יודע מה יקרה כדאי שאתכונן לזה. אז כאן זה מאוד משתנה מאדם לאדם אבל בגדול אפשר להתייחס לקטגוריות ולהתייעץ עם סוכן ביטוח.
ביטוח חיים – אם אין לנו מי שנתמך על ידי המשכורת שלנו (הורים, בת זוג, ילדים) אז לא באמת צריך, ואם יש כדאי להתאים את היקף הפוליסה לשכר שעליו בונים ולהיקף התלות.
ביטוח בריאות – כאן כדאי שלא נופתע מהוצאות גבוהות כתוצאה מאירוע רפואי ולכן כדאי להתייחס למרכיבים מרכזיים. סיעוד, מחלות קשות, תרופות שלא בסל, ביטוח פרטי שיכול להקל ולאפשר באיכות הטיפול.
ביטוח תאונות אישיות – במידה ויש תחביבים מסוכנים או פעילויות אקסטרים אז כדאי להניח שמתישהו יש סיכוי שניפצע וזה ישפיע על מצבנו הכלכלי.
לרווק צעיר ניתן להעריך סכום של מאות בודדות של שקלים למעטפת די מכובדת נניח 500 ₪. ובנוסף להם כדאי להשאיר כ5% מההכנסה הכוללת בפק"מ (פיקדון קצר מועד נזיל) או בקרן כספית לטובת תקלות בלתי צפויות כמו מקרר שהתקלקל, תיקון לרכב או כל הפתעה אחרת. והנה עוד 265 ש"ח ירדו לנו מהתקציב.
השלב הבא יהיה התחייבויות או במילים פשוטות החזר הלוואות, מקווה מאוד שבשלב הזה עדיין אין לכם.
סיכום עד כה, הכנסה – 5300 ₪ חיסכון לעתיד וחיסכון ליעדים 1060 ₪ הוצאה על הגנות כלכליות ושיריון תקציב לבצ"מ 765 ₪ ונותרנו עם 3475 ₪. עכשיו תחזרו לטבלת השיקוף שלכם ותבדקו מה מצבכם?
עכשיו המשימה פשוטה לכאורה, כל שנותר הוא לוודא שסך ההוצאות החודשיות שלנו הקבועות והשוטפות לא גבוהות מ3475 ₪ וזהו סיימנו.
כאן בדרך רוב האנשים שייעצתי להם אומרים לי "אין איך לצמצם" "מאיפה"? "מה, אני לא אקנה אוכל לילדים"? "אי אפשר במדינה שלנו לחיות מ3475 ₪","אני עובד קשה, לא מגיע לי להנות קצת" ועוד תירוצים למה אין מה לעשות אחרת.
אז כמובן שאני לא מסכים ויש הרבה פתרונות, לפחות 167 כאלה. בואו ננסה לפרוט את הפתרונות לבניית תקציב מאוזן ונכון וכאן כל אחד יצטרך להיות יצירתי ולחבר מספר פתרונות או להמציא לעצמו פתרון שמתאים לו.

אבל הכי חשוב לזכור שבדיוק מכל הסיבות האלה והעובדה שהעתיד יגיע ואם לא תפעל היום בצעדים קטנים תאלץ לחיות בדלות ובעוני המון שנים מחייך זה רק שאלה של זמן מתי תגיע ההתרסקות הכלכלית.
אז איך מאזנים את התקציב?
1. הפתרון הראשון שאני מציע הוא להגדיל את ההכנסות – אבל זה לא תמיד פתרון מיידי ולא תמיד יש אפשרות לייצר מקור הכנסה נוסף. למשל במקרה שלי כשהייתי במצב לא מאוזן בתחילת הדרך והייתי בשירות קבע (רלוונטי לכל עובד ציבור), לא ניתן לעבוד בעבודה נוספת. אבל גם כאן תמיד יש פתרונות כמו למשל לקנות דירה להשקעה ולדאוג שההחזר החודשי משכירות יהיה גבוה מההחזר על המשכנתא. השקעות ועסקאות פליפ כאלה ואחרות. אבל אלה פתרונות לפרק הבא אז נחזור אליהם בהמשך. נגיד רק שמי שיכול לעבוד בעבודה נוספת להקים מיקרו עסק להכנסה צדדית אז מצוין וכמובן עדיף למצוא עבודה שנושקת לאחד התחומים בתחומי העניין שלך ואולי אפילו להתקדם בה ולהפוך אותה להכנסה ראשית ואז גם מרוויחים יותר כסף וגם עוברים לעיסוק בתחומי התשוקה שלנו. אם לא נכנסת להרחבה על למידה עצמונית אז זה כאן זה המקום כי יש גם פירוט על קריירה ואיך להפוך תחומי עניין בעזרת למידה להכנסה.
2. צמצום הוצאות – בסעיף הזה אני מתייחס להפחתת ההוצאות בלי לפגוע באיכות החיים, זה בעצם אומר לבחון את כלל הספקים שלנו ונותני השירות ולבדוק אותם בשני מישורים. הראשון, האם בכלל אני צריך את השירות הזה או סתם התפתתי לרכוש אותו? מנוי לעיתון, חבילת הספורט, אינטרנט מהיר וכו'. והמישור השני האם יש ספק אחר שיכול לספק לי את אותו השירות בפחות כסף. (עמלות בבנק, מנוי סלולר, טלויזיה, אינטרנט, מחזור התחייבות להפחתת ההחזר החודשי גם אם המשמעות היא לשלם יותר לאורך התקופה הכוללת וכו').
3. צמצום רמת החיים – אחרי שבחנתי את ההכנסות והבנתי שאני כרגע בתקרת ההכנסות שלי והגדלת הכנסות נוספת תתאפשר רק עוד תקופה של יותר מחצי שנה כי עליי ללמוד, לפעול ואולי אפילו לממן תהליך מסוים שיביא בסופו הכנסות. אחרי שעשיתי סדר בתשלומים ובהוצאות הקיימות שלי והבנתי שברמת החיים הספציפית אני כבר לא יכול לצמצם או להתמקח ועדיין לא הגעתי לאיזון. אז זה הזמן לפעול באופן קיצוני ולשנות את רמת החיים. גם כאן מרחב הפתרונות הוא רחב ויצירתי משינוי מקום המגורים ומעבר למגורים זולים יותר (שותפים, פריפריה ואפילו במקרים קיצוניים חזרה לבית ההורים), קיצוץ בבילויים ובפעילויות לא חיוניות בכל מקרה ההמלצה היא לא לבטל לחלוטין תחביבים ועיסוק בתשוקות אבל כן מעבר לעיסוק בחלופות חינמיות, זולות יותר או בתדירות נמוכה יותר. זה גם תמרור לצורך בבניית תכנית לשינוי מגמה והרחבת עיסוק בטווח הבינוני והארוך.
אני לא ארחיב כאן יותר מידי על טיפים בצריכה נבונה, אבל מבקש ממך בכל לשון של בקשה ללמוד את הנושא בעיקר להבין את האופן שבו משווקים מפעילים עליך את המוח שלך ומנסים להשפיע עליך לרכוש. אני כן אגיד שכדאי מאוד להבין לעומק את ההבדל בין רצון לצורך (רוצה VS צריך) ולזכור את המטרות שלך כדי להימנע מרכישות רגשיות ו/או אימפולסיביות שרק יעכבו לך את הגשמת החלומות שבהמשך יגרמו לך לחרטה. ומצד שני, מבצעים ושיווק הם גם דבר חיובי שחושף אותך לאפשרויות מגוונות ולמוצרים שאולי לא ידעת על קיומם ויכולים להוות תחליפים זולים יותר למוצרים בסל הצריכה שלך. עוד הרחבה למאמר שכתבתי בבלוג עלילות זיק על תרבות הצריכה.
 

עושים בקרה על התקציב
אז נניח שהצלחת וחילקת את 3475 הש"ח שלך בצורה מאוזנת בטבלה והחלטת כמה להוציא בכל סעיף. עכשיו נדרש לעקוב באופן קבוע ולוודא שאין חריגות בתקציב.
לצורך הרישום והמעקב, נחלק את ההוצאות ל-3 משפחות:
הוצאות קבועות: הוצאות שיוצאות בכל חודש, על פני כל שנת התקציב ובסכומים זהים (משכנתא, מנוי לסלולר, הוראת קבע לחיסכון וכו').
הוצאות עיתיות: הוצאות שאינן משולמות ברמה החודשית אלא אחת למספר חודשים אבל לפחות פעם בשנה. בסכומים קבועים או משתנים, אך התשלום בעבורן אינו מתבצע בכל חודש (חשבונות דו חודשיים, ביטוח או טסט שנתי לרכב וכו').
הוצאות שוטפות: הוצאות שהן קבועות ברמה החודשית, אבל בסכומים משתנים (מזון ודלק).
במהלך החודש: יש לרשום כל הוצאה מקטגוריית "הוצאות שוטפות" בטבלה המיועדת לכך, וכך גם כל הוצאה השייכת לקטגוריית "הוצאות תקופתיות", אפשר לפתוח קבוצת ווטסאפ עם בן/בת הזוג או עם עצמך ופשוט לשלוח הודעה בכל הוצאה (ולכל הוצאה לרשום מה רכשת, סכום, אופן הביצוע – למשל, קניות בסופר, 364 ₪, כרטיס אשראי שמסתיים ב1234).
אחת לשבוע: נסכם את כלל ההוצאות השוטפות ונבחן שאכן יש עמידה בתקציב במידה ומתגלה חריגה בסעיף מסויים בתקציב אז בשבוע הבא נתקן בהתאם ונפחית את סכום החריגה מהתקציב לשבוע הבא.
בסוף החודש: נסכם את כל ההוצאות בטבלת האקסל בדיוק כמו זו שעשינו בה שיקוף הוצאות, רק שהפעם זה לא אקראי אלא מול תקציב שהוגדר. בחודשים הראשונים ייתכן ויהיה צורך לבצע התאמות וויסותים בין שורות התקציב ובתנאי שלא חורגים מסכום ההכנסה הכולל.
א. הוצאות חודשיות קבועות
הוצאות חודשיות קבועות, עליך לשלם אותן בכל חודש. למרות שהוצאות אלה הן קבועות באופן יחסי, עליך לוודא בסוף כל חודש שיש התאמה בין ההוצאות הקבועות ותשלומי החובות הרשומים בטופס התקציב, לבין מה ששולם בפועל. עדיף ליצור הוראות קבע או חיוב אוטומטי בכרטיס האשראי כדי להימנע מפיגורים ומקנסות. אם נמצאו הפרשים נדרש לבדוק אותם ולוודא שלא מדובר בחיוב עודף, במידה וגילית התייקרות יש להתאים את שאר שורות התקציב ולהתאימם לסכום ההכנסות הכולל.
ב. הוצאות עיתיות
חלק מההוצאות שלך בנוי על תשלומים שאינם מחויבים מידי חודש. למשל תשלומי מים וחשמל, חופשות וטסט או ביטוח לרכב. אחד הקשיים, הוא כיצד לנהל את התשלומים האלה ואיך להתנהל ברמה החודשית כדי שלא תהיה "הפתעה" כאשר מגיע המועד לשלם את הסכום הגדול. ולכן, ההמלצה היא להתייחס לחלק היחסי החודשי כהוצאה חודשית ולוודא שהוא ביתרה כל חודש כדי שכשיגיע המועד לתשלום ייצבר הסכום ולא תהיה בעית זמינות של תקציב לנושא.
בעבור הוצאות אלה יש לחסוך כסף בחודשים מסוימים, לטובת חודשי ההוצאה העתידיים.
על מנת לפתור בעיה זו, עליך לנהל כל סעיף בקטגוריית "הוצאות תקופתיות" באופן נפרד, כאשר בכל חודש שבו אינך מוציא כסף בסעיף מסוים, עליך לשמור את הכסף בצד (אפשר להשאיר כיתרה בעו"ש) או כל פתרון שמתאים לך שימנע ממך להשתמש בכסף הזה אך שישאיר אותו נזיל למועד התשלום הצפוי, נכון לכתיבת המדריך העברתו לקרן כספית כנראה הפתרון העדיך שגם ייגן עליך משחיקת הכסף ביחס לאינפלציה.

ג. הוצאות שוטפות
הקטגוריה האחרונה כוללת "הוצאות שוטפות", כלומר הוצאות שהן יומיומיות. תקציב ההוצאות הללו ינוהל כיחידה אחת, וכל הוצאה תופחת מסכום התקציב הכולל לקטגוריה זו.
כך, בכל חודש תוכלו לאפשר לעצמכם גמישות בין הוצאות על מזון, דלק ושאר ההוצאות השוטפות הדרושות לכם.
בשלב הראשון אני ממליץ מאוד לעקוב אחרי כל הוצאה והוצאה ולוודא שהיא מתכנסת במסגרת התקציב שהגדרתם. עם הזמן, הניסיון והביטחון אני בטוח שתמצאו לכם את הדרך הנוחה והמתאימה לבצע את המעקב בצורה היעילה ביותר לכם ובכל מקרה יש לזכור בכל חודש לבצע בחינה לבקרה ולראות שההתנהלות תואמת את התקציב ובמידת הצורך לבצע התאמות, בשאיפה בהתנהלות ואם נדרש אז בתקציב.

התנהלות כלכלית – איך מגדלים עץ של כסף?

דיסקליימר חשוב, אני משקיע ולא יועץ השקעות ושאין בשום דבר במדריך להוות ייעוץ או המלצה וחובה להתייעץ עם איש מקצוע רלוונטי באופן ממוקד ומותאם לצרכים שלך.
וכאן אני כן אמליץ, לפני הפנייה לאיש מקצוע בנוגע להשקעה מסוימת עליך ללמוד ולהבין לעומק את אפיק ההשקעה בדגש על הסיכונים, בכל אפיק השקעה יש יתרונות, חסרונות וסיכונים. חשוב מאוד לוודא שאפיק ההשקעה מתאים לאסטרטגיה שלך ולאופי שלך.
טיפ: אם פנית ליועץ כלשהו והוא לא חקר ובירר איתך עליך ועל הצרכים המדוייקים לך, אורח חייך, ציפיות שלך ומה מתוכנן בעתידך. זה סימן אזהרה גדול שהוא כנראה חושב על העמלה שיקבל בגינך ולא על טובתך. ושככל הנראה הפיתרון שיציע לך הוא מוצר גנרי מוכן מראש ולא משהו שמותאם במיוחד בשביל המצב שלך.
טיפ 2: אם פנית ליועץ והוא בחינם ולא גובה ממך עמלה אז הוא מקבל אותה ממישהו אחר ואז אתה כנראה המוצר ולא הלקוח.
טיפ 3: אם מישהו מבטיח לך תשואה מובטחת, או אפילו מדבר רק על הסיכויים ומפאר את פוטנציאל ההצלחה מבלי להציג סיכונים. סיים את הפגישה ואל תשקיע אצלו. אין השקעה בלי סיכון!!! וככל שפוטנציאל התשואה גבוה יותר כך הסיכון גדול יותר.
אחרי שאמרתי את זה בואו נדבר על השקעה. עולם מרתק ומעניין בעיניי שמחבר בין מספרים וחשיבה אנליטית לבין אינטואיציה ורגש. ובאופן פרדוכסלי, על אף שהאמירה היא שהרגש בכלל והפחד בפרט זו נקודת הכשל של כולנו. אני טוען שבלי רגש לא ניתן להצליח בהשקעות. ולא אני לא מתכוון שצריך להמר או להשקיע לפי אינטואיציה, מניח שכבר הבנת שאני מאוד מאמין בנתונים ומספרים ולא ממליץ לקבל אף החלטה בלעדיהם. אבל, נקודת מבט אחרת לנושא הזה היא, שאני רואה המון משקיעים ששכחו בכלל למה הם שם בתוך העולם הזה של ההשקעות ועסוקים בחלקים הטכניים של ניהול ההשקעה ומיקסום התשואה וצמצום דמי ניהול וכו'. אבל, למה בכלל נכנסת לזה? כי רצית להגשים חלומות נכון?! (לא שאלה אלא אמירה נחרצת). ולכן, כאן נכנס הרגש והלב מבחינתי.
להשקיע במקום שנוח ונעים לנו גם אם התשואה לא מקסימלית, כי המטרה לישון טוב בלילה ולא לקום לבדוק ארבע פעמים בלילה שלא איבדנו את כל הכסף. וכמובן, החלק השני הוא לממש את התשואות ולהשקיע אותם בעצמך. גם כאן אני רואה אנשים שחיים בצמצום ובדוחק תקופות מאוד ארוכות כדי להגיע ליעד, ה"פרישה" המיוחלת.
ולכן, אני חושב שעליך להשקיע קודם כל בעצמך, בליצור לך היכרות מעמיקה עם עצמך ולעזור לך לכתוב את המטרות שלך בצורה ברורה. אני מקווה שהרשימה הזו של המטרות תהיה לך מול העיניים ותסייע לך מאוד בשני דברים מהותיים. פעם אחת לא לבזבז את כספך על שטויות ולא להתפתות לקניות רגשיות מיותרות. והשני זה להזכיר לך שכשנצבר מספיק כסף במקביל להצמחת ההון לעתיד, להשתמש בו גם בדרך לטובת מימוש והגשמת חלומות יותר ארציים כמו טיול, רכב, לימודים, התפתחות וכן גם מותרות וצריכה שחשובים לך. וזה בסדר לעשות פעם בשנה עצירה וחישוב מסלול מחדש, לבחון עם עצמך את רשימת המטרות והיעדים ולבחון כל אחד מהם מחדש האם עדיין רלוונטי, האם יש מטרה/יעד אחרים שפתאום חשובים לי ולסדר את הרשימה מחדש לפי סדר עדיפויות עדכני.
כמו שאמרתי אני לא יועץ השקעות, אז אין בכוונתי להעמיק מאוד באפיקי ההשקעה. אז בחרתי לסקור לך בגדול את אפיקי ההשקעה ממעוף הציפור כדי שיהיה לך קצה חוט לבניית תכנית למידה משלך בנושא בהתאם למה שמעניין אותך ומתאים לך וברמת העומק שמתאימה לך בכל אחד מהאפיקים. כמו כן, חשוב לי לומר שיש עוד המון אפיקי השקעה ותת אפיקים. אני בחרתי את המרכזיים לפי דעתי והבסיסיים שבעיניי חשוב מאוד שיהיו במודעות שלך בתחילת הדרך.

לדוגמא, בעולם הנדל"ן לא הכנסתי קרקע חקלאית ובהון האלטרנטיבי לא הכנסתי מטבעות דיגיטליים וסחורות כי אני מאמין שבשלב הנוכחי שלך, זו רק תחילת הדרך, ולא נכון לך להתעסק באפיקים אלה הן מבחינת רמת הסיכון והן מבחינת הידע הנדרש לשם כך. אני בטוח שעם ההתקדמות שלך במסע ואחרי שיהיה לך סדר בתזרים, וסדר במכשירים הפיננסיים שהיום יש לך או יהיו לך בקרוב (פנסיה, גמל, קרן השתלמות וכו'), תייצר לך הכנסה פנויה שתופנה להשקעות ומימוש יעדים. ואחרי שתתחיל להשקיע בחלק מהאפיקים שתיכף אציג כאן. כמובן אחרי שתלמד כל אפיק לעומק. עד אז כבר תיחשף לאפיקים נוספים ולאפשרויות השקעה שאולי אפילו אני לא מכיר. אני רוצה שעד אז יהיו לך הכלים, הניסיון והביטחון לבחון את האפיקים, לשערך את הסיכונים ולבחור נכון.
באיור הבא ניסיתי לייצר מפה סכמתית של אפיקי ההשקעה בצורה שתהיה ברורה וממוקדת.

*כל אפיק שאינך מכיר או מעוניין להעמיק בו, פשוט הקלד את שמו בגוגל ותמצא המון מידע, אני קורא לך לקחת אחריות וללמוד ומצד שני אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה להיות ביקורתי לקרוא במספר מקורות ולנסות ולחפש מקורות מידע אמינים למידע כמו אתרים ממשלתיים, גופי כלכלה רשמיים ולזכור שגם להם יש אג'נדה והם כנראה משווקים לך משהו.

התנהלות כלכלית – ניהול סיכונים

עכשיו יש לך היכרות, אמנם בכותרות, עם אפיקי ההשקעה והפוטנציאל החלופי לשימוש בכסף כדי לעשות עוד כסף. ואני מקווה שבמקביל לקריאת המדריך הזה פינית לך זמן ללמידה מרחיבה יותר בתחום הפיננסי. ובכל זאת אין לך עדיין בשלות להתחיל להשקיע. החלק החשוב ביותר בהשקעה הוא החלק הבא שאנסה ללמד אותך. והוא הפרק על ניהול סיכונים בכלל ובהשקעות בפרט.
לפני שנצלול לניהול סיכונים בעולם הפיננסי אני רוצה להרחיב ולהעמיק בניהול סיכונים כי בעיניי מדובר באחד הכלים הכי משמעותיים להתנהלות בחיים.
אז מה זה בעצם ניהול סיכונים? זה לא איזה שלב שאתם בטח מכירים מתדריכים בצבא או שלב בפרוייקט שצריך כדי לאשר את הפרוייקט אצל הממונים. מדובר בדרך חשיבה שמסייעת להימנע מהפתעות בחיים.
כולנו עושים את זה כל הזמן בראש, כל אחד ברמת מיומנות אחרת ורובנו על פי אינטואיציה וללא מטודה סדורה. למשל, כשאנחנו נוהגים ברכב, כשאנחנו עושים ספורט אתגרי או כשיוצאים לטיול קמפינג. אבל האם באמת אנחנו מנהלים את הסיכון או רק מהרהרים לשנייה האם זה מספיק בטוח לרדת בשביל החלקלק הזה? או לעבור את מעבר המים עם הג'יפ? או להיכנס לגלוש כשהים סוער? בכל אחד מהמקרים עשיתם ניהול סיכונים וקיבלתם החלטה חלק בחרו לעשות וחלק להימנע. מה היו השיקולים? בדרך כלל זה מגיע מתוך ניסיון עבר (כישלון או הצלחה), ידע והבנה מעמיקה של הסיטואציה, ביטחון וכמובן אופי אישי של נטילת סיכון או הימנעות מסיכון.
אז איך עושים את זה נכון?
בשלב הראשון ננתח את הסביבה הפנימית, אנחנו כמובן, מה האופי שלנו בכל הקשור לנטילת סיכונים. האופי שלנו מבוסס על שני פרמטרים עיקריים. הראשון, עד כמה יש לך נטייה לקחת סיכונים ביום יום, בנהיגה, בקבלת החלטות, בביצוע משימות וכו'. ככל שרמת הפחד שלנו נמוכה יותר ואנחנו מרשים לעצמנו לקפוץ למים ללא חשש בכל נושא או עניין גם כשמדובר בסיכונים הקשורים לסכנת חיים הדבר מעיד עלינו כעל נוטלי סיכון גבוה לעומת זאת, אם אנחנו מתקשים לקבל החלטות, בודקים שוב ושוב לפני כל ביצוע וחוששים לקחת סיכונים הדבר מעיד עלינו שאנחנו נוטלי סיכון נמוך. יש טווח רחב מאוד בין נוטלי הסיכון הנמוך לגבוה ורוב האנשים אי שם באמצע. חשוב מאוד לברר עם עצמך מה רמת הסיכון שלך ברמה הכללית ומה רמת הסיכון שלך בתחום הכסף בפרט. אך זה לא מספיק, כדאי מאוד לברר מה הסיבולת שלך לנטילת סיכון בתחום הפיננסי. כלומר, בהנחה ולקחת סיכון והוא אכן התממש והפסדת כסף איך הדבר ישפיע על חייך. האם איבדת את כל הונך, האם יש אפיקי השקעה נוספים, האם יש חסכונות, הכנסה יציבה גבוהה/נמוכה. גב כלכלי תומך אם על ידי נכסים או על ידי משפחה שתעזור וכו'. מוזמנים לחפש ברשת קיימים לא מעט שאלונים בנושא מהרמה האקדמית בתחומי מדעי ההתנהגות ועד לשאלונים לא מתוקפים באתרים ובלוגים העוסקים בתחום שאני מאמין ומקווה שאת רובם כבר בדקת.
אז אחרי שהבנת לעצמך איזה רמת סיכון מתאימה לך בהשקעות כבר גיבשת לעצמך סוגי השקעות מועדפים שמתאימים לרמת הסיכון שלך. ועכשיו נבחן כיצד עושים ניהול סיכונים.
הנושא נקרא ניהול סיכונים אבל חשוב לי להדגיש כבר בהתחלה שמדובר בניהול סיכויים, פשוט תמיד כשאני מדבר על ניהול סיכונים רוב האנשים מדברים על אסונות ועל דברים שליליים ולי חשוב להבהיר שהמטודה זהה לניהול אירועים במשרעת רחבה יותר וכוללת גם אירועים בעלי פוטנציאל לתוצאה חיובית (למשל, תשואה חיובית בהשקעה – רווח) ולא רק אירועים בעלי פוטנציאל לתוצאה שלילית (למשל, תשואה שלילית בהשקעה שזה אומר הפסד של כסף). סיכון אכן מייצג את החלק השלילי של המשרעת ולעומת זאת הזדמנות/סיכוי מייצג את החלק בצד השני. ובמיוחד שאנו באים לבחון השקעה כדאי שתמיד נבחן את שני הצדדים של המטבע ונבחן אם זה מתאים לנו בחיבור של שניהם. למה אני מתכוון? רוב השיווק והפרסום של השקעות וכמו כן, רוב יועצי ההשקעות שיפגשו איתך יציגו לך בהרחבה את פוטנציאל הרווח שבהשקעה וינסו להפעיל את הרגש והדמיון

שלכם כדי להכניס אותך לנקודה שאחרי ההשקעה ולגרום לך ממש להריח את כל הכסף שניתן להרוויח (בפוטנציה). אבל, כמו שאמרתי למטבע שני צדדים באותו האופן ובאותה ההשקעה יש גם סיכוי מסויים שההשקעה לא תצליח כמצופה ומכאן שייתכן הפסד של חלק או את של כל הכסף שלך, תלוי בהשקעה.
אבל רגע, אני אפילו לא מדבר על הונאות או על רמאות. הרי לך אין סיכוי שזה יקרה ולו רק מהסיבה שלא נכנסת להשקעה שלא בחנת מקצה לקצה ובטח לא לפני שלמדת לעומק את אפיק ההשקעה הזה. ובטח לא אם נבצע ניהול סיכונים מסודר כפי שתיכף אסביר. אבל, בהחלט סיכון אמיתי יכול להתממש שיגרום להשקעה שלנו להפסד, כח עליון כמו אסון טבע, מלחמות, מגיפה עולמית, מיתון עולמי ועוד סיבות שלא בשליטתנו או בשליטת היזם או האפיק בו השקענו שהרי בזכות הסיכון הזה יש לנו פוטנציאל רווח.
כמה כללים שנכתבו בדם או בכסף לאורך ההיסטוריה של ההשקעות שאסור לעבור עליהם:
1. אין דבר כזה תשואה מובטחת – השקעה/יזם שמבטיחים את זה אסור להשקיע בה.
2. תשואה גבוהה בסיכון נמוך – אין דבר כזה, התשואה היא תמחור של סיכון, ככל שפוטנציאל התשואה גבוה יותר כך הסיכון גדול יותר ולכן על תשקיעו בהשקעה הזו עד שלא תמצאו את הסיכון הגדול ותבינו אותו לעומק ותחליטו שאתם מוכנים להסתכן בכך.
3. לא משקיעים לפני שבחנת את ההשקעה, את היזם (לרוב יפגוש אותך משווק, שזה לא יספק אותך כי הוא יקבל את העמלה שלו ויעלם חשוב לך לדעת מי היזם שבו אתה משקיע) והבנת עד לפרטים את כל התהליך וביצעת ניהול סיכונים מלא כולל הבנה של כלל תחנות היציאה שלך בדרך.
אז נחזור רגע לקומה מעל ואסביר על תהליך ניהול הסיכונים, כפי שאמרתי, כל אחד עושה ניהול סיכונים בראש כל הזמן וכמעט בכל פעולה. רק שזה נעשה באופן אוטומטי ואינטואיטיבי ואני רוצה לתת לכם כלי שיעזור לכם לעשות את זה בתהליך מובנה ומסודר. מניח שכבר הבנתם שהכלים שאני מלמד כאן אינם ייחודיים או רלוונטיים רק להתנהלות כלכלית אלא לכל דבר אחר בחיים בהתאמות הנדרשות.
למה בכלל צריך ניהול סיכונים? לא עדיף פשוט לא לקחת סיכון ואז אין בעיה.
נשמע הגיוני בסה"כ, אבל אם אני אצטט את ד"ר עדנה פשר, יועצת לניהול, שטוענת ש"בעולם של סכנות הכי מסוכן, לא לקחת סיכונים". במילים אחרות ובהקשר שלנו בעולם הפיננסי זה ממש מסוכן להתנהל בלי לקחת סיכונים כלומר להשקיע ולסכן את כספנו.
נשמע תמוה ומוזר אני מבין, אבל שערו בנפשכם וחיזרו לחישוב הקודם שבו ראינו שללא מנגנון הריבית דריבית הכסף שלנו לא ממש צומח. יגידו חלק מהאנשים, נכון הוא לא צומח ועושה כסף אבל הוא בטוח ולפחות אני יודע כמה יש לי. האמנם?
נניח שהפקדת את הכסף בפק"מ וחסכת 100 ₪ בחודש למשך 10 שנים יהיו לך 12,000 ₪ בתום 10 השנים נכון? ברור צודקים אין סיכון הכסף לא צומח אבל לפחות לא יורד. זה אכן נכון מספרית אבל האם ב100 השקלים שהפקדת לפני 10 שנים יכולת לקנות בדיוק אותו דבר כמו היום. מניח שלא צריך להיות כלכלן וגם בלי הדרמה מעליית המחירים במשק בעת כתיבת המדריך ובכל תקופה כזו או אחרת עם סיקור תקשורתי עקב מחאה ובלעדיו, ברור לך שהמחירים עולים, קוראים לזה אינפלציה. ויש לה גם שיעור ממוצע של 2-3% בשנה. שזה אומר שהכסף שלך הוא בעל אותו ערך מספרי אבל כח הקנייה שלו קטן ב2-3% בשנה. זה אומר שאתם מפסידים כסף כל שנה גם אם המספרים לא יורדים.
בנוסף לכך, ככל הנראה יכולת החיסכון שלך אינה גבוהה מספיק, לפחות של רוב האנשים, כדי לאפשר רווחה כלכלית בפרישה וחיים טובים בלי לעבוד. ובצער רב הזמן הזה מגיע ומעבר לכך, הייתי מאוד רוצה שהרבה הרבה לפני שלא תוכל לעבוד מסיבות כאלה ואחרות תהיה לך היכולת לבחור אם לעבוד או לא ולבחור במה לעבוד ולא רק משיקול כלכלי.
יבואו המצקצקים ובעיקר הזקנים שלא מכירים רק את המצב הנוכחי בו סביבת הריבית היא אפסית, נניח שתהיה אינפלציה גבוהה ובנק ישראל יעלה את הריבית בשנתיים הקרובות או בעוד 10 (אני לא יודע מתי אבל מתישהו זה בודאי הולך לקרות), אז על פק"מ נקבל כבר תשואה בערך בגובה הריבית פחות 0.5-1% (הבנק צריך להרוויח איכשהו), האם זו תשואה, כאן המקרה אף חמור יותר כי כשהריבית עולה זה כנראה כתוצאה מאינפלציה גבוהה מ3% וזה אומר שהמחירים יתחילו לעלות והחזר ההלוואות והמשכנתא יתחיל לעלות ואז הכסף רק יהיה שווה פחות.

ולכן, המסקנה המתבקשת היא שד"ר עדנה פשר צודקת ואם היא צודקת אז כדאי שנדע לנהל נכון את הסיכונים כדי להגדיל את הסיכויים שלנו להיות במצב של רווח ולא של הפסד.
השלבים בניהול סיכונים:
שלב ראשון – בחירת אפיק ההשקעה ולימוד מעמיק שלו, יתרונות, חסרונות כמובן בהתאמה לך ולצרכים שלך למשל, נזילות (שהכסף יהיה נזיל וזמין תמיד לפדיון) אם המטרה שלי להשתמש בכסף בטווח הזמן הקצר אז נזילות היא יתרון אך אם הכסף נועד לשימוש בעוד המון שנים נזילות היא נתון אך לא מהווה יתרון משמעותי.
שלב שני – בחינת ההשקעה הספציפית בתוך האפיק. מה בדיוק מתכוונים לעשות עם הכסף שאפקיד, מי היזם, מה התשואה הצפויה (השוואה לתשואות של השקעות באותו אפיק מהעבר וממוצעים), חיפוש אחר משקיעים שכבר השקיעו דרך אותו יזם בעבר והבנה שהמספרים מסתדרים ומתאימים בהשקעה הזו ביחס לאפיק.
באותה מידה זה יכול להיות בשוק ההון, להשקיע במדד או במניה בודדת? אולי בכמה? איך לבחור באיזה? לבחור בקרן ממונפת פי 3? תלמדו את המנגנון ואז תדעו ממה לפחד.
שלב שלישי – חיפוש חוזקות וחולשות בהשקעה. למשל, יזם ותיק בעל גב כלכלי איתן שכבר יש לו השקעות מוצלחות מהעבר להציג. מניה של חברת הזנק או מניה של חברה ותיקה ובעלת היסטורית צמיחה.
שלב רביעי – בחינת תרחישים פאסימיים ואופטימיים להשקעה. תרחישים פאסימיים יכולים להיות עליית ריבית, נפילה בשוק ההון, מלחמה באזור ההשקעה (בנדל"ן למשל), מגיפה עולמית ועוד. תרחישים אופטימיים יכולים להיות. הקלות ברגולציה, הוזלת מחירים בתחומים שרלוונטיים להשקעה וכו'.
שלב חמישי – מיפוי מסודר של כל הסיכונים והסיכויים שזיהינו בדרך וחיפוש אחר פעולות אקטיביות שבאפשרותך לבצע כדי למזער את הסיכון. למשל, הכנסת סעיפי יציאה והחזר כספי ההשקעה בהתרעה קצרה ו/או גידור ההשקעה, קבלת בטחונות מהיזם על הקרן וכו' וכו'.
שלב שישי ואחרון – בחינה מחודשת של ההשקעה והתשואה הפוטנציאלית במקרה האופטימי לאחר הפעלת פעולות להפחתת הסיכון וקבלת החלטה האם יש לך את האפשרות והרצון להיכנס להשקעה גם בהינתן התרחיש הפאסימי.

בנימה אישית:
ניסיתי ככל יכולתי לתמצת לך את המנגנון להתנהלות כלכלית נכונה, למרות שאני חושב שחלק מרכזי מהתנהלות כלכלית נכונה מחייב למידה והתפתחות באופן מתמיד והרחבת הידע בתחום כל הזמן. אז אני מקווה מאוד שהצלחתי לתת לך כלים והבנה בסיסית כדי לעלות על המסלול שלך להמראה לצמיחה כלכלית משמעותית ומכאן בעזרת לקיחת אחריות אישית, יוזמה, עשייה, מחוייבות והתמדה אין גבול לאן שביכולתך להגיע.