המסע הוא החיים עצמם – היעדים הם האבנים שבדרך

יש רגע בחיים שבו מבינים שהבעיה לא הייתה בכסף.
גם לא בקריירה ואפילו לא בהצלחה.

הבעיה הייתה במרדף. מרדף אחרי תפקיד, כותרת, הישג, מספר, שורה תחתונה. מרדף אחרי חיים נכונים במקום חיים עם נוכחות.

בנקודה הזו התחדדה התובנה שהמסע הוא היעד.

לא כמטאפורה רומנטית אלא כאמת כואבת ומדויקת. החיים לא מתחילים כשנגיע ליעד הבא, הם קורים עכשיו בתוך הסדקים, הכישלונות, העצירות, הנשימות.

בספר 'בשביל ליאור – המסע הוא היעד' ניסיתי לגעת בזה דרך סיפור אישי.
ובספר נוסף שלי שטרם יצא לאור והשם הזמני שלו הוא 'רסיסים של שלמות' אני מנסה להעמיק את זה דרך רעיון הקינצוגי. לא להעלים את השברים, אלא להדביק אותם בזהב.

זהב שהוא לא כסף! זהב שהוא נשימה, עצירה, קבלה ונוכחות.

שלושת המעגלים זה לא רק שיטה פיננסית, זו מפת החיים

רבים פוגשים את שיטת "שלושת המעגלים" דרך העולם הכלכלי שאני מצוי בו עמוק והפך למקצוע שלי בקריירה השנייה שיצרתי לי.
ושלושת המעגלים שלי הם תזרים, הון, יעדים.

אבל האמת היא ששלושת המעגלים הם לא רק מודל פיננסי,
הם גם שפה, שפה של החיים עצמם שעוזרים להבין איך נכון להתנהל כלכלית נכון כדי לחיות כמו שאנחנו רוצים.

זו שפה שמנסה לחבר בין שלושה ממדים של החיים:

  1. ההווה – מה שקורה עכשיו, לרוב, סביב תזרים, עומס, בחירות יומיומיות.

  2. העתיד – מה שאנחנו רוצים להיות, התרגום של מסגרת החיים הרצויה לנו בעתיד למטרות, חלומות, כיוונים.

  3. ההון – המשאבים שמאפשרים את התנועה בין ההווה לעתיד.

רוב האנשים חיים בתוך מעגל אחד בלבד. יש כאלה שחיים רק בהווה, יש כאלה שחיים רק בעתיד ויש כאלה שמתעסקים רק במספרים.

אבל רווחה אמיתית נוצרת רק כששלושת המעגלים מדברים זה עם זה.

הניצחון הראשון: לא להיות במינוס של החיים

לפני שמדברים על השקעות, חופש כלכלי או צמיחת הון יש שלב אחד קריטי, שקט ומכונן, הרגע שבו התזרים מפסיק להיות אויב.

לא במובן של יש הרבה כסף אלא במובן של יש קצת אוויר.

הוצאות כבר לא חונקות לגמרי, יש התחלה של חיסכון, אפילו קטן ויש תחושה ראשונית של שליטה.

זה רגע קטן מבחינה מספרית אבל עצום מבחינה תודעתית.

כי כאן מתרחש המעבר החשוב באמת ממצב של הישרדות למצב של בחירה.

מקרן חירום לשפה של חיים

קרן חירום היא לא רק יעד פיננסי, היא נקודת מעבר.

הסכום עד לגובה יעד קרן החירום נועד בעיקר להגן עלינו.

והצבירה מעבר ליעד קרן החירום כבר נועדה לתת מענה לשאלה חדשה שפחות מתעסקים בה…

איך אני יכול לשרת את החיים שאני רוצה לחיות?

כאן נכנסת שפה חדשה שמנסה לומר לא רק כמה אני חוסך
אלא איך אני מאזן בין ההווה לעתיד.

לא רק כמה הון יש לי אלא למה אני בונה אותו.

לא כהישג, כהמשך טבעי של החיים.

איזון זה לא אומר להקריב

אחת הטעויות הנפוצות בעולם הפיננסי היא לחשוב שצריך להקריב את ההווה בשביל העתיד.

אבל הקרבה קיצונית של ההווה מייצרת עתיד חלול והתמסרות מוחלטת להווה מייצרת עתיד חרד.

שלושת המעגלים לא מבקשים מאיתנו לבחור צד, רק ללמוד לאזן.

לצמוח כלכלית בלי למחוק את החיים.
לחלום בלי לאבד יציבות.
להתקדם בלי להישבר.

צמיחת הון, במובן הזה, היא לא יעד בפני עצמו.
היא תוצאה של חיים שמנוהלים מתוך מודעות.

קינצוגי כלכלי – להדביק את הסדקים בזהב

החיים הכלכליים שלנו מלאים בסדקים, טעויות, החלטות לא מושלמות, השקעות שלא הצליחו ותקופות קשות.

הגישה הקלאסית מנסה להסתיר אותם, הגישה של הקינצוגי מציעה משהו אחר… להפוך אותם לחלק מהסיפור.

לא לתקן את החיים כדי שייראו מושלמים, להעמיק אותם כדי שייראו אמיתיים.

כך גם בתכנון פיננסי.

לא לחפש את האסטרטגיה המושלמת אלא את האיזון האפשרי.

לא לרדוף אחרי רווח, לרדוף אחרי רווחה.

מה קורה כששלושת המעגלים הופכים משיטה לפילוסופיה?

כששלושת המעגלים מפסיקים להיות מודל טכני והופכים לשפה של חיים, משהו עמוק משתנה.

המאמרים על התפתחות אישית, על קריירה ויזמות ועל התנהלות כלכלית כבר לא עומדים בנפרד.

הם הופכים לשלוש רגליים של אותו מסע, מסע שבו:

  • מותר להישבר.

  • מותר להיכשל.

  • מותר להיסדק.

אבל גם מותר לעצור, להדביק בזהב ולהמשיך אחרת.

לאן ממשיכים מכאן?

השלב הבא אחרי קרן החירום הוא לא יותר רווח, הוא הבנה עמוקה יותר של השפה שמחברת בין ההווה, ההון והעתיד.

לא שינוי קיצוני של החיים, שינוי עדין של נקודת המבט ויישום צעד קטן אחד שרק משפר בקצת…

כי בסופו של דבר, הצלחה אמיתית היא לא כמה צברנו,
הצלחה אמיתית היא כמה זכינו להיות נוכחים במסע של החיים שלנו.

והמסע, הוא לא בדרך ליעד, המסע הוא החיים עצמם וזה היעד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *