המסע הוא היעד

אז הכל התחיל אי שם לפני המון שנים אחרי שחייתי במסלול שקבעו לי, הייתי תלמיד טוב עם בגרות טובה, עתודה, חיל האויר, קורס קצינים, קבע, קידום ועבודה קשה מאוד…. הבטיחו לי שזה מה שיביא אותי לחיים מאושרים ולהצלחה. ואכן לכאורה על הנייר היה לי הכל, בטח בתור אחד שגדל בבית שאן ואמרו לו שמפה אין הרבה אפשרויות ושתקרת הזכוכית שלי מאוד נמוכה.
אבל אחרי שחטפתי כמה סטירות מהחיים, ולמרות כל העבודה הקשה הגעתי לשפל כלכלי די גדול. כי להתנהל כלכלית לא לימדו אותי וגרמו לי להאמין שאם רק אהיה בסדר ואשמור על הכללים ואשאר במסלול אז "יטפלו בי".

אז באיזשהו שלב הבנתי שלא רק שלא מטפלים בי התחלתי להרגיש ש"הם" עוקצים אותי. מי זה "הם" אין לי מושג ולא בטוח שיש כאלה אבל לא העזתי לחשוב אפילו שלי יש קשר או שליטה על מה שקורה ואם זה לא אני אז זה בטוח "הם". אבל כשלא מצאתי מי זה "הם" והמצב המשיך להתדרדר, כשהסתכלתי בראי, פתאום נשמעה לחישה שקטה אצלי בתוך הראש: "אולי זה אתה? אולי אתה אחראי למה שקורה לך?" והלחישה הפכה ברורה יותר ויותר והפכה לאמירה וביום אחד היא נהייתה ציווי : "תקשיב חמוד, אני אוהב אותך אבל תתעורר על עצמך וקח אחריות על החיים שלך יא אידיוט!!!! עד מתי תחכה שמשהו או מישהו יבואו לחלץ אותך".

ואז התחיל תהליך התפתחות וגיליתי שיש לי כח על, אני ממש יכול להשפיע ולהחליט איך יראו החיים שלי, אני לא חייב לקבל אישור, אני לא חייב שיסכימו איתי ואני אפילו לא חייב לחכות שיגידו לי. אני פשוט יכול לעשות מה שאני רוצה.

והתחלתי לקבוע מטרות גדולות (היום קוראים לזה תחשוב כפול 10, תודעת שפע ועוד כל מיני סיסמאות בשקל). הם נכונות אבל לא בתור סיסמא או נוסחה ואי אפשר להשתמש בהם בלי שעברת דרך עשית מסע שבמסגרתו השתנה האופן שבו אתה חושב. אבל אני מקדים את המאוחר עוד נחזור לזה.

המטרה הגדולה הראשונה שלי הייתה אני חייב לאפס את החובות ולהתחיל חסוך ולחיות טוב. נמאס מלישון בחרדה ולהיבהל מכל טלפון שמא זה הבנק. ותוך כמה שנים באמת התאפסתי אחרי תקופה של צמצום הוצאות לרמה שנזיר בודהיסטי היה נחשב פזרן ליד האופן שחייתי בו.

למי אכפת, אני בחרתי!!! והייתה לי מטרה והייתה לי מוטיבציה והייתי מאושר שאחרי חצי שנה הבנק הפסיק להתקשר, ואחרי שנתיים החובות ירדו למספר "רק" בן 6 ספרות וכשהגעתי אל היעד והייתי בפעם הראשונה בפלוס בחשבון הייתי מאושר. הרגשתי כמו שאתם מדמיינים שתגיעו לחופש כלכלי.

אבל… אחרי יומיים תסכול, סבל וריק מוחלט. מה עושים עכשיו? יופי אני באפס בחשבון ותזרים מאופס. אפס חיסכון, רמת חיים לא בשמיים בלשון המעטה וגם אין מטרה להשיג. לא יכול לתאר לכם את תחושת הייאוש שאחזה בי. אז כמו נרקומן בקריז גם אני הייתי צריך מנה נוספת… ברור קובעים מטרה חדשה.

וכך שוב ושוב עוד מטרה, יומיים של אושר עילאי, קריז, עוד מטרה וכך הלאה.
מניח שכאן הרבה אנשים מגלגלים עיניים ותוהים מי האידיוט הזה. הוא אלוף, קובע מטרות, משיג אותן, מתקדם כלכלית, מעלה את רמת החיים אז איפה הפער?
עוד שנייה יספר לנו על אקזיט של 300 מיליון דולר ויתלונן, לצערי עוד לא, את זה עדיין לא הספקתי אבל מי יודע…

אז אני אנסה להסביר איפה הקוץ בעלייה הזו. התקדמתי כלכלית במשך עשור, יצאתי מהבור והייתי עושה את הכל באותו המסלול רק לא באותה הדרך. בהבדל מחשבתי אחד ויחיד. לא המטרה היא שחשובה אלא המסע. זה נשמע פילוסופי או רוחני אבל זה ממש פרקטי. כשקידשתי את המטרה וכל מה שהיה לי בראש זה להגיע אליה לא היה לי הזמן, הפניות ותשומת הלב לכל מה שקורה איתי בדרך, לא נהניתי מכולם כי הייתי עיוור לעצמי, לסביבה, לאנשים וכל מה שראיתי היה להשיג את המטרה.

אין ספק שקביעת מטרות, תכנון, ביצוע ובקרה הן כלים משמעותיים ומאוד קריטיים להתקדמות אבל ללא חזון מדוייק וברור או כמו שאני קורא לו, המצפן, ממש קשה להתנהל במסע הפתלתל של החיים.
אחת המטרות הטרנדיות החדשות היא להגיע לחופש כלכלי, ולא שאני נגד, אני אפילו פעלתי וממשיך לפעול לשם כך כיעד. אבל כמו שהבנתם הוא לא היעד המרכזי שלי אלא רק כלי במסגרת החזון וכלי בקרה לא רע כדי לוודא התקדמות עבורי במסע. אני לא מוכן לוותר על יעדים כלכלים, הנאות החיים ועוד רק כדי להגיע אליו מהר יותר. מי שעושה את זה מפסיק פעמים, פעם אחת שלא נהנה במשך השנים שהיה עסוק ביעד מבלי לשהות בהווה ולהנות ממנו ומההישגים הקטנים שבדרך. ופעם שנייה שקידש את המטרה ואחרי שיגיע אליה ייכנס למצב של תסכול ואי ודאות שיהיה קשה מאוד להתגבר עליהם.

אז בהקשר הזה אני בטוח ששאלת את עצמך:
איך מחשבים חופש כלכלי?
כמה כסף צריך בשביל חופש כלכלי?
ועוד ועוד נראה לי שאתם יודעים על מה אני מדבר ומתנצל אם אחד הפוסטים של מי מכם…
למה זה תסתכל אותי? לא בגלל התשובה הרגילה, שהיא נכונה דרך אגב, תלוי איזה רמת חיים אתה רוצה? מה נקודת הפתיחה שלך? מה היעדים הכלכליים שלך? יש לך חזון אישי? ועוד ועוד מ״החפירה״ המוצדקת על כיוונון עצמי ודיוק של שאיפות, רצונות וחלומות
הנקודה שאני רוצה להתעכב עליה היא פשוטה עוד יותר
אין דבר כזה נקודה של חופש כלכלי כן כן לא התבלבלתי
נכון מדובר בהגדרה ברורה ומתמטית שניתן לחשב במדוייק. אך הנתונים שמציבים בנוסחה אינם מדוייקים כמו למשל תרחישים מגוונים שעלולים לשבש את רמת ההכנסה הפאסיבית כתוצאה משינויים גדולים וכמובן עלולים להיות שינויים גדולים בחיים שלך שישנו את משטר ההוצאות. ואת זה קשה לנבא.

זה לא אומר שאין תקווה ולא אני לא רוצה שתפסיקו להשקיע ולתכנן גם אני מאמין בחופש כלכלי … רק שזה לא נקודה בזמן, חישוב או משהו שאפשר לראות או לחוש זו דרך חיים ותפישת עולם זה מושג קונספטואלי שבא לתאר תודעה ואמונה בעיקר בדרך
זוכרים? המסע הוא היעד