השקר שמאחורי "חופש כלכלי"

חופש כלכלי הטרנד 

יש פוסט אחד שחוזר שוב ושוב בגרסאות שונות..

פוסט חכם, נקי, מתמטי ומרגיע שאומר לנו שחופש כלכלי הוא מספר אחד שאפשר לחשב בקלות לפי מחקר טריניטי בוריאציות שונות.

הוצאה חודשית כפול 300 או 400 או שאולי הוצאות שנתיות × 25.

ואם נגיע אליו ונתחיל למשוך אז 4% אולי 3% ליתר ביטחון.
אבל לא משנה באיזה נוסחה משתמשים לכולן יש קו סיום ברור…
חיסכון קבוע של X מחשבים במחשבון ריבית דריבית פשוט ובוווום… יש חופש כלכלי.
 
וזה נשמע נהדר ומושך כי מי לא רוצה לדעת שיש מספר אחד שאם רק נגיע אליו החופש יגיע והחיים יתחילו?
ואיכשהו זה תמיד יהיה מלווה בתמונה של שקיעה רומנטית, ים, כסא נוח וקוקטייל עם מטריה.
 

בואו נבחן את זה מול המציאות

אני לא מכיר משפחה אחת שההוצאה שלה קבועה לאורך החיים. בטח לא כשמדובר בזוג צעיר שמוציא היום 10,000 ₪ ועוד רגע …
 
נרצה ילדים.
או דירה גדולה יותר.
או אינפלציה.
או שינוי קריירה.
או משבר.
או מחלה.
או סתם רצון לחיות קצת יותר.
 
הנוסחה הזו מניחה עולם סטטי והכל נשאר אותו דבר ב50-80 השנים הבאות… אבל העולם ובעיקר האנשים הם דינמיים!
 

כדי להעמיק נניח שאת זה ניצחנו

אז מה עם הבלת״מים?
חופשה משפחתית?
בר מצווה?
החלפת רכב?
מכונת כביסה?
חלום שנולד פתאום?
 
כל אלה לא נכנסים לנוסחה אבל הם בטוח יכנסו לחיים.
אבל הנחנו שזה מאחורינו אז נתקדם הלאה…
נניח שחסכנו שנים, חיינו בצמצום והגענו בגיל 35 למספר המיוחל.
 
זוג צעיר עם מ2 ילדים קטנים שהגיע לחופש כלכלי …
אפשר לחיות את החלום!
 
אמנם לפי הנוסחא יש לנו כסף לחיות בחופש כלכלי אבל האם יש לנו כסף לחיות טוב?
 
אין תקציב לתחביבים.
אין מרחב לטעויות.
אין גמישות.
אין שפע.
 
זה לא חופש זו בקושי תחזוקה.
 

אל תהיה קשה תן לחלום 

אחלה אני זורם, אז נניח שיש יותר כסף, למרות כל מה שאמרנו עד עכשיו, הרי לנו זה לא יקרה כי אנחנו ממושמעים וחדורי מטרה והצלחנו להצטמצם עוד קצת או אפילו להרוויח יותר ויש את המספר הגדול יותר.
 
אבל מה עם שנה אח״כ או חמש שנים אח״כ או גם וגם …
 
השוק יורד ב־20%?
או שיש מלחמה?
או קורונה?
 
אז מה עושים עם 4% שכבר הפכו בערך  ל־5% או יותר
 
מהתיק שהצטמצם?
מצטמצמים עוד?
מוותרים על החיים כדי לשמור על ״החופש״?
 
זה לא חופש, זו חרדה במסווה של שליטה.
 

הבעיה היא לא במתמטיקה.

היא נכונה ומדויקת … וסטרילית. והיא נכונה בתנאים מסוימים.
הבעיה היא ברעיון שחופש כלכלי הוא נקודה.
שהוא נוסחה, שהוא יעד סופי ושהוא החלטת קסם אחת בגיל 25.
 
חופש כלכלי אמיתי הוא לא להגיע למספר, הוא להגיע ליכולת לבחור.
לבחור בכל פעם מחדש בין הווה לעתיד, בין חוויה עכשיו לצמיחה אחר כך, בין להפקיד לבין למשוך ובין ביטחון לגמישות או לצמיחה.
והבחירה הזו משתנה כל הזמן עם החיים ועם מה שחשוב לנו עכשיו.
 

נו יופי הרסת את החלום … יש פיתרון?

אם רוצים חופש אמיתי לא מחשבים היום לעוד 15, 20 או 25 שנה שזה מה שייקח בערך לזוג סטנדרטי כדי להשיג את החופש הכלכלי בנוסחה שהוא גם לא חופש וגם חיים בינוניים וסגפניים לאורך כל הדרך.
 
כדי להגיע לחופש כלכלי אמיתי מבינים שהחיים הם איזון דינמי ותמידי בין 3 מעגלים שמשתנים כל הזמן ובמקביל:
 
תזרים – רמת חיים בהווה.
הון – ביטחון, יציבות וצמיחה.
יעדים – חלומות, בלת״מים וחיים.
 

מתחילים מהיעדים ולא מהמספר

מבינים שאין שום דבר שאתם יכולים לעשות עכשיו במהלך קסם אחד שיסדר את כל החיים קדימה. ואז משהו בראש משתנה ומתחילים לקבל החלטות בינוניות קטנות ומשעממות ולא קסומות בכל חודש אבל כאלה שמקדמות אותנו עוד קצת.
 
– להפקיד עוד קצת.
– למצוא עוד הכנסה קטנה.
– לפעמים בוחרים חופשה משפחתית על פני הקדמת הפרישה בחודשיים.
– לפעמים בוחרים לדחות יעד, להקטין את ההוצאה עליו או לבטל אותו לטובת משהו שחשוב עכשיו.
 
אבל בוחרים…
 
ולבחור זה החופש האמיתי והוא לא תלוי בכלכלי!
ולכל משפחה תשובה אחרת.
ואפילו לאותה משפחה יהיו תשובות שונות בזמנים שונים.
 

חופש כלכלי הוא לא נוסחה.

הוא לא יעד.
והוא לא קסם.
חופש כלכלי
 
הוא דרך חיים של איזון מתמיד בין לחיות עכשיו לבין לדאוג למחר.
 
כי בסוף היום, הכסף אמור לשרת את החיים ולא להחליף אותם.
והמסע הוא היעד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *