הקדמה

אם יש לך הרגשה שהחיים שלך הם של מישהו אחר, אם יש לך הרגשה של  חוסר סיפוק בעבודה, ש"דוחפים" אותך במסלול החיים על אוטומט אז כנראה שהחלום שנדמה לך שמוגשם עבורך הוא בעצם חלום של מישהו אחר.

רוצה לעצור? רוצה לממש את הפוטנציאל שלך ולהגשים את החלומות שלך?

בדקות הקריאה הקרובות אני אנסה לענות על שאלות היסוד בהגשמת חלומות

מה זה חלום?

מה החלום שלי?

איך אני יודע שזה באמת החלום שלי?

מאיפה מתחילים?

ויש עוד המון שאלות שיעלו לך בדרך.

במהלך חיי כמפקד, מדריך, מנהל פרוייקטים, מנחה סדנאות ומלווה אנשים בתחום העסקי והכלכלי אני יכול לומר שברוב המקרים זיהיתי שקיים פער יסודי בהגדרת החזון האישי, החזון האישי הוא תרגום פשוט של החלום שלנו למשהו שאפשר לחוש, להרגיש ולדמיין כדי שיהיה אפשר לעבור מחלום מתוק ומעומעם חסר דמות וחסר פנים למשהו שאפשר לראות, לדמיין, למדוד ובעיקר לבנות תכנית להגשמתו.

לפני שאעבור לחלק הפרקטי ולכללים שלי להגשמת חלומות, בואו נדבר קצת על גמישות, דינמיות ואיך זה משתלב עם הצורך לתכנון ולהגדיר יעדים.

אחרי הקריאה של ההמשך ואחרי שבתקווה גם תהיה לך הגדרה מדוייקת, בהירה ומוחשית של החלום שלך. חשוב לי לספר לך שזה לא אומר ששלב ההגדרה הסתיים. חלום הוא המצפן של חיינו אבל יש לו חיים משל עצמו אחד הספרים שאני מאוד אוהב כי יש בו עומק ותובנות ובכל פעם שאני קורא בו מחדש אני מגלה תובנות חדשות למרות שהספר לא משתנה, אבל אני כן.

אחד הציטוטים מהספר שאני הכי אוהב הוא:

"כשאדם מקבל החלטה, הוא צולל לזרם חזק שיוביל אותו למקומות שמעולם לא חלם עליהם כאשר קיבל את ההחלטה לראשונה".

ולכן, כבר במהלך הקריאה של הטקסט משהו בך ישתנה, אחרי שתהיה לך הגדרה של החלום ותתקבל ההחלטה לצאת למסע להגשמתו יחל תהליך ההתפתחות שלך שידרוש ממך בכל רגע לבחון את עצמך לאור ההתפתחות וכל החלטה שתתקבל בדרך תוביל אותך לזרם חזק שיוביל אותך למקומות שלא חלמת עליהם והם יעצימו אותך, יוסיפו לך כלים וידע שאולי ישנו לך את החלום וידרשו ממך לעדכן את הדרך.

אז הכי חשוב לזכור שהחלום נמצא כבר עמוק בליבך וכל שעליך לעשות הוא לצאת למסע כדי לגלות את החלום שהוא בעצם לחשוף את עצמך בפניך ולקבל את עצמך.

המסע הוא היעד אז להחזיק חזק אנחנו מתחילים

לחלום

נשמע טריויאלי ובנאלי, אבל לצערי המון אנשים פשוט הפסיקו לחלום ומנסים להשיג חלומות של אחרים או ששתלו להם בראש. מדובר בצעד הראשון והמשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום, לכאורה, ברור אי אפשר להשיג משהו אם לא נדע מהו. אבל איך חולמים חלום? איך בכלל יודעים מה החלום? מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? מה יהיה בעוד שנה? 5 שנים? 10 שנים? להחליט מעכשיו על החיים שלי?

אז כן, זה בהחלט קשה אבל לפחות לשיטתי זה עדיף על האלטרנטיבות שאחרים יחליטו בשבילי? שאזרום עם החיים ויהיה בסדר?

מבחינתי ברור שלא!

צריך פשוט להתפשט (מטאפורית כמובן) מול הראי (שבראש שלך) ולקלף את כל מה שחשבת על כל דבר בערך כדי לזקק ולהגיע עמוק לתוך נפשך ולהבין מה באמת החלום שלך. 

בשלב הזה עזרי הניווט שלך  הן השאלות כמו למשל:

1. איך היית רוצה שייראה יום ראשון בשבוע שלך בעוד חמש שנים? 
2. מה התרגשת לעשות בשבועיים האחרונים? 
3. אם בסוף השבוע הקרוב היית זוכה לשלושה ימים לגמרי לבד רק עם עצמך, בכל מקום בעולם, איפה זה היה? מה היית עושה רוב הזמן?
4. אילו חמישה דברים הבטחת לעצמך לעשות בפנסיה, ולחלופין מהם חמשת הדברים הכי משמעותיים ב-to do list שלך?

ועוד שאלות רבות, לשאלון המלא ולעוד המון כלים ותרגילים כדי לעבור את המסע מוזמנים לרכוש את הספר שלי כאן אבל לא באמת חייב כרגע, תמשיכו לקרוא כשבאת תתקבל ההחלטה לצאת למסע ולהתחייב לו תמיד תהיה לך האפשרות לחזור לכאן ולרכוש אותו.

להגדיר ולהתחייב לחלום

אחרי שיש לך חלום, וייתכן שהוא כבר חלום מדוייק, בהיר וכזה שיש לך יכולת לדמיין בדיוק רב ולפרטי פרטים מאז ילדותך ובכל זאת, עדיין אין לך מושג איך להגשים אותו. והסביבה שלך הקטינה ותמיד אמרה לכם להיות ריאלי, חלומות יש רק באגדות, אין לך שטויות אחרות להתעסק בהן, עכשיו שהתבגרת כדאי להבין שאין לך ברירה וכדאי לך להתפשר אחרת סתם תהיה לך אכזבה ובנוסף כולם יעקפו אותך במסלול ההצלחה. היום ה"שטויות" האלה כבר מובנות לך בראש ושיכנעו אותך, ובראש שלך עוברות המחשבות… שאולי בעתיד, אחרי שיהיה לי קצת כסף, אחרי התואר, אחרי הילדים, בפנסיה והחיים יעברו לך אבל החלום לא ואז בוקר אחד כמו רבים אחרים זה יכה בך בעוצמה וזה יכול לקרות בכל גיל. לצערי הרב זה קורה בעיקר אחרי שאנשים נצמדים לקיר ואין להם ברירה. אחרי גירושין, פיטורים, פשיטת רגל, מחלה, תאונה וכאלה… נראה לי שהבנת אז נחזור לצד החיובי.

נחשפת במסמך הזה להתכנות להגשים את החלום, לפני שנפלת למלכודת ונשאבת למסלול החיים המהיר שאין בו פנאי לעצירות ולהרהורים או אפילו אחרי. 

עכשיו שנחשפת יש לך ההזדמנות מדהימה להתחבר לחלום, להתחייב לעצמך ועדיף מול כל העולם כדי להגביר את ההתחייבות לעצמך ולהחליט שזה הולך להתגשם ולהבין שזה תלוי רק בך.

רק תזכורת זה לא אומר להיתקע על חלום לא רלוונטי, כלומר, לא להיות גמיש או לא להסתגל לשינויים בדרך שהרי אני מקווה מאוד שתהיה לך התפתחות משמעותית ואינסופית ותהליך של צמיחה שישנה בך המון רבדים ודפוסים ותוך כדי החשיפה של הרבדים האלה בעצמך זה יגרום לך לחשוב מחדש על החלום ולנקות אותו מהחלומות והרצונות של אחרים ולהישאר עם הזיקוק של החלום האמיתי שלך, כבר אמרתי מסע נכון?

אז אחרי שהחלטת שאתה הולך לחיות את החלום ולהגשים לעצמך חיים של הגשמה ואור חסר מרכיב אחד קטן כדי שזה יהפוך לאפשרי והמרכיב ה"סודי" הזה הוא להאמין שזה אפשרי! שתהיה לך היכולת לעצום את העיניים ולדמיין את עצמך חי את החלום וממש להרגיש את זה בורידים, לחוש איך זה יהיה כשזה יתגשם.

אם נחזור לאלכימאי ולפאולו קואלו שאני מאוד אוהב אז הוא טוען:

"קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי והוא הפחד מכישלון"

ולכן, כדי להצליח להגשים את החלום אחרי שהחלטתם, גם אם זה חלום שנראה בלתי אפשרי כל מה שאתם צריכים לעשות זה להאמין בעצמכם ולא לפחד מהפחד.

וגם זה לצערי לא מספיק, בניגוד לתורת ה"סוד", תרבות השפע ושאר ההמצאות המוכרות לנו שאם רק נדמיין חזק ונאמין העולם, היקום, הבורא או כל ישות חיצונית אחרת תדאג לסדר את הכל בשבילנו, אז זהו שלא, במלוא הצניעות לפחות לא לשיטתי.

עכשיו אחרי שחלמת בגדול ובענק, זה הזמן לעבור שוב על כל הפרטים ולנסות למצוא מכנים משותפים ומאפיינים בולטים בחלום. למשל, עבודה עם אנשים, צורך להכיר אנשים, לפגוש אנשים חדשים וכו' אז אין ספק שיש לך חיידק חברתי. ייתכן יצירה/ניהול/תכנון הם נושאים מרכזיים וייתכן ואתם אוהבים דינאמיות ושינויים או לחילופין אוהבים ביטחון ויציבות. אלה מאפייני אישיות שבדרך כלל לא משתנים אל תצמדו לפתרונות ששמת כרגע כמו לנגן בגיטרה, לעבור ליפן לתקופה או כל דבר ספציפי לבלבל אתכם חפשו את נושאי העל ובחרו 3-4 מאפייני על שמייצגים את הסיפור שכתבתם ויש לכם חזון הבנוי מערכים וקריטריונים מאוד ברורים לכל דבר שתעשו בחיים ולכל בחירה שתהיה. עם זה אפשר לעבוד כי הוא מדוייק, ברור ובעיקר מדיד. אם אבחר הייטק כדוגמא ואני איש של אנשים אז כנראה שלהיות מתכנת זה לא העניין אבל שיווק טכנולוגי, ניהול כנראה יותר רלוונטיים וזה עדיין הייטק.

תכנון

בכל מטרה או יעד שאנחנו מגדירים בחיים כדאי שתהיה לנו תכנית עבודה מסודרת להגשים אותו. עכשיו נכון, יש המון צדק בדבריך, זה אני שאמרתי שהמסע הוא היעד. אבל כל מסע מורכב מיעדים רבים בדרך וכל עוד הבהרנו שלא היעד הוא הדבר הקדוש אלא עצם ההימצאות במסע אינסופי זה היעד ויש לנו מצפן ברור מהסעיף הקודם שעוזר לנו להבין אם היעד רלוונטי או מיותר, אז היעד משמש לך כלי ניווט נוסף במסע, רק חשוב להזכיר את זה לעצמך מעת לעת.

כדי שנוכל להתקדם לעבר המצפן שהגדרנו ובעיקר ללמוד על עצמנו אנחנו צריכים לבצע תמיד 3 פעולות מרכזיות שכולן מרכיבות את תהליך התכנון האינסופי והמתעדכן כל הזמן והן:

כשאנחנו מתכננים בעצם אנחנו בוחנים איפה אנחנו היום. מה טוב לנו? מה עובד לנו? מה החוזקות שלנו? מה קורה מסביבנו? מה ההזדמנויות? מה הסיכונים ועוד.

אנחנו כבר יודעים להגיד לאן אנחנו רוצים להגיע ואז כל שנותר לנו הוא לזהות את הפער בין המצב כרגע למצב הרצוי למפות את הפערים ולטפל בהם לפי יכולת ולפי סדר עדיפויות.

לאחר שיש לנו תכנית עבודה והחלק החשוב לי להדגיש לך כאן הוא לפרק ככל הניתן את התהליכים, המטרות והיעדים שלך לרמה הכי קטנה שניתן כדי שיהיו לך יעדים מאוד פשוטים וקלים למימוש. המבחן לכל יעד הוא האם הוא מקדם אותי וכמה. יעדים שלא מקדמים אותי הם רעש וכדאי לך להיפטר מהם וסדר העדיפויות שלך צריך לטפל ביעדים שמקדמים אותך הכי הרבה קודם. ואם יש יעד שמקדם אותך מאוד ואין לך את היכולת לממש אותו אז ממליץ לך להגדיר יעדים להשלמת היכולת לממש אותו.

מומלץ להתחיל ביעדים פשוטים ושיש ביכולך לממש מהר גם אם יקדמו אותך מעט. כי אז תהיה לך האפשרות לראות את ההתקדמות ולסמן לעצמך וי על יעדים די מהר דבר שיגביר את האמונה שלך בעצמך וייתן לך מוטיבציה להמשיך.

המעגל שתיארתי מוביל אותנו לכלל החשוב הבא.

עשייה – ביצוע פעולות בעולם האמיתי

חלום הופך למציאות, לא בעזרת מחשבה, אני בהחלט חושב שמחשבה מייצרת מציאות, אבל לי יש את הגרסה הריאלית . אני מאוד לא מאמין או מתחבר לעקרונות בספר ה"סוד" או בכל ההבטחות של תרבות השפע הרדודה שטוענת שא תבנה פלקט ותשים עליו תמונות של וילה ורכב יוקרה ואי בודד עם עצי קוקוס ותתלה אותו במקום בולט מול העיניים ותחשוב ותדמיין שכל זה שלך אז העולם יתכנס לתת לך את זה.

אולי אני טועה אבל תאמינו לי שגם את זה ניסיתי וניסיתי וזה לא עבד. אכן זה שלב חשוב וקריטי כי זה מאוד עוזר להגדיר את החלום כפי שתיארנו בהתחלה. אבל הוא בודאי לא מספק, לפחות לא מניסיוני. חסר כאן מרכיב מאוד משמעותי והוא החלק של הביצוע במעגל מהדיבר הקודם. אם לא נפעל, ניזום ונהיה אקטיביים בהשגת החלום הוא פשוט לא יקרה ואנחנו נישאר עם פלקט מבאס על המקרר או על המראה בחדר השינה.

כבר יש לך תמונת עתיד מוגדרת והכי מדוייקת נכון לרגע זה, ועל בסיסה בנית תכנית בצעדים קטנים ויש לך על עצמך במה יש לך סיכוי טוב יותר להצליח ואיזה מהיעדים אין לך אפילו מושג מאיפה להתחיל.

אז כמובן, שרוב המנטורים יעדיפו לשכנע אותך לצאת מאזור הנוחות, יסבירו לך שבלי סבל אין הצלחה. אני גם מאמין שהם מאמינים בזה וגם מצליחים לעזור לאחרים להשיג יעדים. אבל בעיניי זה הבדל בין לקדש את היעד או להבין שהמסע הוא היעד ולא חייב לסבול בדרך. (זה כנראה יקרה לך אבל לא צריך לשאוף לזה או להרגיש לא טוב אם הצלחת בלי לסבול).

אם אהיה פרקטי אז צריך לבחור את הצעד הכי קטן שיכול לקדם אותך ושיש לך ביטחון גבוה שיש לך מסוגלות לעשות אותו ממש עכשיו ואחריו עוד יעד וכך הלאה. מהר מאוד תהיה לך האפשרות להסתכל אחורה ולראות שעשית דרך.

לחבק את הכישלון

כמו שהזכרתי קודם בציטוט מהאלכימאי, הפחד מכישלון הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר להגשמת חלומות. הסיבה לכך טמונה בעיקר בעובדה שפחד מכישלון נובע ממשקל יתר למה אחרים יחשבו? אחרים יכולים להיות ההורים, בת הזוג, חברים, מכרים ואפילו אנשים זרים. זה חלק מהטבע האנושי אבל בתקופה הנוכחית לאור המדיה והרשתות החברתיות וההסללה לשלמות ולנראות על חשבון מהות זה רק מתעצם.

במקור, הפחד מכישלון נועד להיות מנגנון הגנה ביולוגי מסכנות. מעין מנגנון בטיחות שאמור להזהיר אותנו מסוכנות ולמנוע מאיתנו לבצע פעולות שעלולות לגרום לנו סכנת חיים.

הרבה פעמים כשאנחנו נכשלים במבחן, בפעולה טכנית או אפילו מקבלים לא מאדם אחר, זה מפעיל אצלנו רגשות שליליים וגורם לנו להרגיש שאנחנו כישלון ושאנחנו לא מספיק טובים.

האמנם הכישלון הוא שמגדיר אותנו? אני תופס את הכישלון אחרת לגמרי, הכישלון הוא רק ניסיון שלא צלח הוא הופך לכישלון רק כשאנחנו מפסיקים לנסות ומוותרים.

אם נחזור למעגל הקטן שתיארתי הכישלון הוא חלק משמעותי בתהליך הבקרה. התפקיד שלך הוא לא לבחון אם הצליח או לא הצליח הניסיון אלא לבדוק את הדרך. מה תיכננת? מה עשית? מה ציפית שיקרה? ואז מתוך מה שקרה בפועל לנסות להבין מה עבד לך טוב ומה היה חסר? אם תחשוף בכל ניסיון דברים שהיו חסרים לך לצורך הצלחה ותעדכן את תהליך התכנון כך שיתווסף יעד ללמוד נושא שגילית בו פער כבר הצלחת להתקדם ואם המסע הוא היעד ויש התקדמות אז אין כישלון והכישלון בניסיון הוא אפילו הצלחה. למדת משהו חדש, שיפרת את התכנון שלך וממשיכים הלאה.

בקיצור, חייב לחבק את הכישלון ולהבין שהוא אחד מהכלים המרכזיים שלך להצלחה.

להעתיק

כן, כן! מה ששמעת…

לא טעיתי ואין צורך בהגהה, אכן כתבתי להעתיק ואני מתכוון לכך. חיקוי וההעתקה הם מנגנונים מופלאים שבזכותם המין האנושי מתפתח ומתקדם בצורה הטובה ביותר. ומאידך, הצליחו לקבל מיתוג כל כך שלילי ולו רק בגלל שאנשים לא יודעים להעתיק נכון. הרחבה כאן

זו דרך מדהימה לא להתחיל כל פעם מההתחלה. כמעט כל דבר או כל נושא מישהו כבר עשה פעם. אבל אף אחד לא חושב כמוך. התפקיד שלך הוא לשתות בשקיקה כלומר, ללמוד כל הזמן אבל לא כמו שלימדו אותך בבית הספר אלא כמו שהתחלת ללמוד בבית הספר אבל דיכאו לך את האינסטיקנט הבסיסי. כשעירערת על מה שאמרה המורה, העירו לך שאתה חצוף. כשכתבת במבחן תשובה יצירתית ואפילו צינית. אמרו לך שזה מאוד יצירתי אבל ציפו שתדקלם את התשובה מהספר.

לעומת זאת באקדמיה מלמדים אותך שכדי לעשות מחקר או לכתוב מאמר אתה צריך להכין תשתית של חומרי קריאה ממחקרים קודמים ולהסביר באופן מאוד ברור את המצב לפני המחקר שלך בתחום המחקר שלך ואז להסביר ולנמק מה החידוש שלך לתחום ולסכם מהן ההמלצות שלך לחוקרים בהמשך. אני מאמץ את השיטה הזו לחיים. כי בפועל כל מאמר אקדמי בנוי מ90% ציטוטים ממאמרים של אנשים מוכרים ונחשבים בתחום 8% של ענייני מנהלות ובירוקרטיה על המחקר שלך ואולי עוד 2% של חידוש לכאורה בתחום. אבל להתקדם בין כל מאמר עוד 2% בתחום זה להתקדם המון אם כותבים הרבה מאמרים.

אפילו בעולם הNLP שהפך פופלרי בשנים האחרונות, תחום שמועתק בעצמו מהמון תחומים נושקים שהביא מעט חידוש באריזת המידע, השיום של הדברים ובאופן העברת התוכן, שהספיקו לו כדי להביא בשורה ולשנות להמון אנשים את החיים על בסיס מידע שקיים ונגיש לכולם אם רק יסתכלו עליו בראש פתוח ובצורה ביקורתית. אבל לא באנו להשמיץ ואני מאוד בעד אקדמיה וNLP. אז רק נאמר שגם בNLP אחת הטכניקות המשמעותיות היא מודלניג או מנטורינג או חניכה. שזה בפשטות תמצא לך מישהו שהיית רוצה להיות כמותו או כמותה ופשוט להתחיל ל"העתיק" ממנו אבל נכון.

בעידן הרשתות החברתיות זה לא חייב להיות מישהו אחד אפשר להצטרף לקבוצות, לעקוב אחרי הרבה אנשים, לקרוא וללמוד בהמון אופנים והעיקר לעשות זאת באופן ביקורתי ולבצע התאמות לעצמך ולקחת רק מה שמתאים לך ועובד לך.

התאמת הסביבה

בני אדם הם חיות חברתיות ולסביבה יש השפעה עצומה על חיינו, היא המקום הבטוח שלנו, המשענת והתמיכה. אחד הקשיים הגדולים ביותר שאני רואה אצל אנשים שעוברים תהליך התפתחות הוא הפער בין מה שעובר עליהם לסביבתם. שכן, אנחנו די שיקוף וניתן לומר שאנחנו פחות או יותר הממוצע של הסביבה שלנו ואם נחזור לכל מה שכתבתי עד כה זה אפילו הגיוני. אנחנו מחקים את ההורים שלנו ואת הסביבה שלנו כל הזמן ולכן גם רוב האנשים נשארים באותו מקום ומתקשים להשתנות. הסביבה שלהם מגדירה להם את הגבולות, הערכים והפרדיגמות ולכן מוביליות חברתית היא לא עניין שכיח.

גם אם בכל זאת יש איזה פרט בלהקה שפתאום רואה את הדברים אחרת ולא עלינו בוחר לעשות שינוי משמעותי בחייו הוא ללא ספק יתקל בהתנגדויות עזות מצד הסביבה שלהם. אז שלא יהיו לך מחשבות שיהיה קל או חלק להודיע לסביבה על השינוי שמתרחש בך. הם בהכרח יראו בך חריג, שונה שזה בדרך כלל מוביל לקונוטציות שליליות של השתגעת, התחרפנת. אבל חשוב לציין, שזה לא כי הם לא אוהבים אותך אלא להיפך כי הם דואגים לך והם בטוחים שהם מצילים אותך מאבדון, שיגעון או כל שם אחר לקטסטרופה. אצלם לא קרה השינוי שעברת, להם לא רועדת האדמה מתחת לרגליים. ולכן, רוב הזמן יהדהדו לך "השתגעת?", "מה עובר עליך?" או "יעבור לך", "עזוב אותך מהחרטא הזה" ועוד ועוד. דבר שיערער אצלך את אמיתות השינוי או את צדקת הדרך. לצערי הרב, רבים מוותרים וחוזרים לתלם ולחוקי הלהקה שלהם. עכשיו חשוב לי להבהיר מראש, יכול להיות שבאמת הכי טוב לך בלהקה שלך, אם יש לך הרגשה שאתה מאושר, טוב לך ואין לך תחושות החמצה, ויתור אז תמשיך בלהקה שלך ושיהיה בהצלחה כי ככל הנראה זה הדבר שהכי מתאים לך. אבל אם יש לך תחושת תסכול, עמוק בפנים מדגדג לך שלא ככה צריכים להראות החיים שלך ומגיע לך יותר…

אז כאן אני ממליץ לעזוב את הלהקה ולחפש להקה חדשה. חס וחלילה לא להתנתק או להתנכר, לא לריב ולא לשכנע אף אחד בצדקת דרכך. מותר לשמור על קשר ואפילו לחזור ולבלות יחד במרחב שלהם ועל פי הכללים שלהם. אבל חייב שתהיה לך להקה חדשה שמדברת בשפה שלך ומבינה את התסכול שלך ומאמינה בדיוק כמוך שמגיע לך יותר ואפילו תעזור לך להשיג את מה שמגיע לך.

כל האנשים שאני ראיתי שהצליחו לייצר שינוי, לצמוח, להתפתח ולהגשים את עצמם מדווחים על שינוי משמעותי באנשים המשמעותיים סביבם כמנוע מרכזי לשינוי והתפתחות.

דבר נוסף שחשוב לומר, אל לך להתפתות ולהשתלב מהר מידי בלהקה חדשה ולהחליף שעבוד אחד באחר. אם נחזור לחזון, הצלחת לחלץ 3-4 מאפיינים אישיים שלך שאין ספק שלכל אחד מהם תמצא עוד רבים ששותפים אולי אפילו כאלה ששותפים ליותר ממאפיין אחד. אבל בסבירות נמוכה תמצא קבוצה גדולה של אנשים השותפים לכל המאפיינים שלך וגם באותו האופן. מהסיבה הזו, להיות חבר במספר להקות זה בסדר גמור ולא אמור להרגיש לך לא בסדר או לא נאמן. יתרה מכך, בתחילת התהליך כאשר התחושה שלך היא של תינוק שנחשף לראשונה ליקום והכל חדש לך, לך ותסתובב בהרבה להקות, לא חייב במקביל ולהעמיס על עצמך אבל בחינה, חקירה ושיטוט בין הרבה להקות/קבוצות ברשת ובעולם הפיזי יעזרו לך להתמקם ב2-3 כאלה שירגישו לך בבית באספקטים השונים.

החליפו הרגלים

ספר נוסף שאני מאוד אוהב למרות שאני לא מסכים עם כולו אבל הוא בהחלט ספר שפתח לי את המחשבה ומהווה אבן דרך משמעותית בתפיסת עולמי הוא הספר של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן שנקרא לחשוב לאט לחשוב מהר. ספר קשה מאוד לקריאה אך שווה את המאמץ.

בספר הוא מתאר באופן מדהים את האופן שבו המוח שלנו פועל על ידי תיאור של שתי מערכות מקבילות. המערכת הראשונה היא מערכת המפעילה את האוטומט שלנו, או בפשטות מערכת ניהול ההרגלים. בעזרת המערכת הזו אנחנו חוסכים המון זמן כי המוח מאבד שביבי מידע קטנים מגירויים קלים ומגיב באופן אוטומטי. וכך המוח משמר משאבים וחוסך באנרגיה. אם נקביל את זה לעולם הדיגיטלי אז המערכת הזו היא בעצם אלגוריתם AI מתקדם, בעצם זו דוגמא מעולה להתפתחות בעולם על סמך העתקה כי כולם מנסים להעתיק את הבינה האנושית ולייצר תחליף מלאכותי כדוגמת ChatGPT  ודומיה. אבל המערכת לא יכולה ללמוד או לייצר תגובות אוטומטיות ללא תהליך עמוק של למידה ולכן, יש לנו את המערכת השנייה שהיא המערכת החשיבה האיטית, מערכת זו מופעלת כשאנחנו נתקלים בסיטואציות לא מוכרות או מחליטים לעצור לחשוב ולהרהר על דברים ולבחון תגובו אפשריות ולהחליט על תגובה נכונה. ביניהן יש את מערכת התגמול שמעצבת את תהליכי הלמידה אם הגבנו לגירוי בצורה מסוימת ולתחושתנו פעלנו נכון בפעם הבאה נגיב באופן דומה וכך הדבר יהפוך להרגל ויקרה באופן אוטומטי אבל ללא בקרה וללא תיקון גם כאשר זה יפסיק לקדם אותנו ואפילו יפגע בנו. הסבר פשטני מי שרוצה מוזמן לקרוא את הספר ולהעמיק.

מה אני בעצם אומר כאן, שההרגלים שלנו מוטמעים בנו ומופעלים באופן אוטומטי, בקצב החיים שלנו ובהעדר בקרה מסודרת אנחנו ברוב המקרים אפילו לא יודעים אם התגובות האוטומטיות מקדמות אותנו או מעכבות אותנו ופשוט ממשיכים כי למי יש זמן לעצור ולחשוב.

אחד מאבני הדרך המרכזיים בתהליך ההתפתחות שלנו במסע כדי לייצר התקדמות הוא להבין בתהליך המחזורי של תכנון, ביצוע ובקרה מהם ההרגלים שלנו, כלומר מהם התהליכים האוטומטיים שלנו והכי חשוב איזה מהתהליכים מקדם אותנו ואיזה מעכב אותנו. כמובן שאת התהליכים שמקדמים אותנו יש לשפר ולהעצים ואת התהליכים שמעכבים אותנו נדרש להחליף בכאלה שיקדמו אותנו.  

חשוב מאוד לזכור, גם כשנבין מה מעכב אותנו. הרגלי בריאות לא טובים כמו שינה לא מספקת, עישון, העדר פעילות גופנית, תזונה ועוד. מאוד קשה לשנות אותם כי הם יושבים על ערכים ועל פרידגמות מהלהקה הקודמת שלנו ולכן מדובר בתהליך מורכב אך חיוני ומשמעותי של בחינה עצמית עמוקה וחייב להחליף אוטומט באוטומט אחר כי אי אפשר לשנות איך שהמוח עובד אפשר רק לעשות לו התאמות ולסייע לו ללמוד אחרת.

כאן יבואו לידי ביטוי בצורה חזקה ומשמעותית הסוגיות של לחבק את הכישלון ומעגל העשייה.

לתחקר ניצחונות

תחקיר הוא כלי מרכזי ומשמעותי בתהליכי תכנון, ביצוע ובקרה. אבל לרוב יש לנו נטייה לתחקר ולבצע בקרה על כישלונות ועל טעויות. אחד הדברים החשובים ביותר הוא לתחקר הצלחות כי פוטנציאל הרווח מתחקיר של הצלחה הוא גבוה לאין שיעור מתחקיר של כישלון.

כאשר אנחנו מתחקרים כישלון כפי שהסברתי בלחבק את הכישלון אנחנו יכולים לדעת שקיבלנו תוצאה לא רצויה ואנחנו בעצם מנחשים אמנם באופן מוסכל אבל עדיין מבוסס על הנחות של מה עבד לנו טוב ומה לא עבד לנו טוב ובניסיון הבא על בסיס הנחות היסוד שהיו לנו בתחקיר אנחנו נתכנן בחדש וננסה שוב בשינויים שהגדרנו. ייתכן וניכשל שוב וייתכן ונצליח. בכל מקרה נתקדם ונתפתח ונתחקר שוב ונעדכן חלק מההנחות וחוזר חלילה עד שנצליח.

מה קורה במקרה של הצלחה? קיבלנו את התוצאה הרצויה, כלומר, אנחנו יודעים שעבד לנו טוב. ואם נתחקר את ההצלחה נוכל להבין מה גרם לזה לעבוד כל כך טוב. לשכפל או להעתיק את התהליך לבצע שוב ובסיכוי גבוה להצליח שוב כבר בניסיון הבא. בנוסף, בין התהליכים נוכל לשפר את המאמץ המושקע, את הזמן המושקע, או הכסף שמושקע ופשוט להצליח שוב וששוב ובכל פעם ביעילות גבוהה יותר.

אבל… וכאן יש אבל גדול. אני ממש לא רוצה שיהיה לך ניצוץ של מחשבה שאני מכוון לשלמות או שתחקיר ההצלחה הוא ביקורת ו/או דרך להסתכל על חצי הכוס הריקה ולנסות למלא כל הזמן. נהפוך הוא אני רוצה שתחגוג את ההצלחה הזו והתחקיר הוא לאו דווקא כדי לשפר הוא קודם כל כדי להעתיק ולשכפל. עם הזמן זה תמיד משתפר בגלל הניסיון והביטחון העצמי שזה ייצר לך. 

השקיעו בעצמכם

מאוד קל להתבלבל במסע בין הרצון להגיע ליעד לבין ההבנה שהמסע הוא היעד ולהנות מההווה עם כל השינויים והטלטלות שהמסע מביא עימו.

לכן, חלק חשוב מאוד במסע הוא להשקיע בעצמכם. לפנות לעצמך זמן כדי להזכיר לך כל הזמן למה אתה במסע? מה החלום? ולדמיין את עצמך שם.

כאן המקום לומר שאין דרך אחת לעשות זאת ואחרי כל הנאמר עד כה כבר יש לך הבנה שאני לא בא עם נוסחאות אבל ממליץ לך בחום למצוא את המקומות שמאפשרים לך את השקט והאיזון לחשוב ולהתבונן. זה יכול להיות מדיטציה, גלישה, רכיבה על אופניים, טרק, רכיבה על אופניים או כל דרך שתמצא לנכון.

מעבר לכך פנו לכם זמן להתחיל לחיות את החלום כבר היום, כלומר לשלב בתוך החיים שלכם שברים מהחלום. נניח שברוחך החלום שלך הוא להיות נווד ולטייל בעולם ללא דאגות. אז מצא את הזמן והשתדל לחבר את השברים האלה כפרסים עבור הנצחונות שלך. לדוגמא, כמה ימי חופש של טיול על שביל ישראל שיתנו לך הדגמה לחלום. זה גם ייתן לך מוטיבציה להמשיך בדרך ולקבל טעימה מהחלום. וחשוב מכך זה ייתן לך טעימה לבחינה האם זה באמת החלום והאם נדרש לבצע עדכונים בהגדרתו. מכיר אנשים שחלומם היה להיות אל הורים ולחיות את החיים הטובים של בילויים וכיף והיום נשואים עם 3 ילדים ושוקלים עוד, זה לא אומר שהם טעו או השתגעו הם פשוט התפתחו.

ניהול סיכונים

נכון שניהול סיכונים הוא חלק מתכנון. אבל לתפיסת עולמי ניהול סיכונים הוא הרבה יותר מזה, ניהול סיכונים הוא דרך חיים ותפיסת עולם. כשמבצעים תהליך של תכנון בדרך כלל מגדירים חזון, קובעים מטרות ויעדים, גוזרים תכנית עבודה ואז מגיע השלב של ניהול הסיכונים על התכנית.

אנחנו מדברים על תכנית למסע של חיים, בהנחה שהצלחת להגיע לתוכן הזה בשנות ה20 לחייך מדובר בתכנית של 6-10 עשורים בתקווה שיהיו לך חיים מלאים ולא תסיים את המסע לפני גיל 80 ובשאיפה שתגיע ל120. דיברנו על תכנון דינאמי ומסתגל ולכן ניהול סיכונים הוא לא רק כלי עבודה אלא דרך חיים.

איך אפשר לנהל סיכונים כמו מגיפה עולמית, תאונה, מחלה קשה, גירושין, מוות של קרוב .

רגע… למה להיות שלילי?

כשאני מתכוון לניהול סיכונים אני בהחלט מתכוון גם לניהול סיכויים ואפילו נותן לזה יותר דגש. ניהול סיכויים הוא איתור הזדמנויות ושימוש באסטרטגיות להגדלת הסיכוי להתרחשות של מקרה חיובי בחיינו.

ולכן, ניהול סיכונים אינו שלב אלא דרך התבוננות על החיים. זיהוי סכנות, סימנים ואזהרות מהסביבה ובחינה מתמדת של תרחישים אפשריים על חיינו. במקביל לאיתור הזדמנויות וניצולם לשיפור חיינו.

נתינה

נתינה היא כח על שאני מאוד אוהב מטעמים אגואיסטיים נטו. ככל שאני נותן בצורה שלימה ונדיבה יותר לאחר אני מרוויח יותר. ככל שאני נותן בציפייה נמוכה יותר לקבל חזרה אני מקבל יותר.

אז פשוט הפכתי את הנתינה להרגל. אם חושבים על זה לעומק. אז בתהליך ההתפתחות אני מבקש ממך לשנות את דפוסי החשיבה שלך, להחליף את הסביבה שלך, ללמוד דברים חדשים ולהתפתח כל הזמן.

נסו להיזכר מתקופת התיכון או התואר מה הייתה הדרך הטובה ביותר ללמוד למבחן?

זה כמעט תמיד היה קבוצות למידה, ומניח שאם הייתם מהתלמידים החזקים אז תבינו למה אני מתכוון בעוד מספר שורות ואם לא הייתם אני בטוח שתהיתם למה הגאון של הכיתה או אחד התלמידים החזקים מסכים ללמוד איתך או עם תלמידים שהרבה פחות טובים ממנו?

אז התשובה היא פשוטה, כתלמיד שתמיד הוערך כתלמיד מצויין אני יכול לספר לכם שהדרך הטובה ביותר שלי ללמוד ולהתפתח היא ללמד אחרים. כשאני מלמד אחרים ונותן להם מהידע שלי אני מחדד את ההבנה שלי על הידע, אני מתעמת עם שאלות שלא בהכרח יש לי עליהם תשובות ואז אני משלים את הידע ומעביר אותו הלאה וזה מחזיר לי הרבה יותר ממה שמקבל ה"תלמיד" שלי.

הנתינה מפגישה אותנו עם אנשים חדשים, אחרים דבר שמחזק לנו את כישורי התקשורת הבינאישיים, את כישורי הנטוורקינג ואת כישורי העברת המסר שלנו. כישורים שהם כוחות על בכל מקום ובכל תחום עיסוק אישי או מקצועי.

למי שלא נתן מכל הלב או לא התנדב באופן משמעותי קשה מאוד להסביר את הסיפוק שמקבלים מזיק קטן של חיוך מהצד המקבל והתחושה המעצימה של הכרת התודה והשינוי שחוללת עבורו.

ממליץ בחום לחפש עמותות, ארגונים המחפשים מתנדבים שיש להם זיקה לתהליך ההתפתחות שלך ולתחומים ששמת לעצמך יעד להתפתח ולהעמיק את הידע שלך בהם וכולם מרוויחים.

לסיכום

להגשים חלומות זה לא שיטה או משהו שאפשר ללמד בקצרה, לא בטוח שאפשר ללמד בכלל, אפשר לכוון, לתת כלים ולסייע אבל ללא לקיחת אחריות, יוזמה ובעיקר עשייה ולמידה מניסיון אישי זה לא אפשרי.

אני מקווה מאוד שהמאמר, על אף שיצא קצת ארוך ממה שציפיתי אבל קצר ממה שיש לי לומר בנושא, עזר לך לגבש כיוון ולצאת למסע לחיי הגשמה, התפתחות, הנאה ורווחה כלכלית.

ואם יהיה לך צורך בנווט שיסייע לך לנווט במסע של חייך אני כאן לעזור ולסייע

לחיי מסע להגשמת חלומות.