איך באמת נראה תהליך תכנון פיננסי…

מניח שכל אחד היה רוצה להיות זבוב על הקיר ולראות איך נראה תהליך פיננסי אצל זוג אחר, עדיף כזה שדומה לו במאפיינים ולהבין מה זה?
אז ניסיתי לתמלל לכם את התהליך שזוגות עוברים אצלי.
הזוגות מגוונים בגיל, במצב ההתחלתי, ברצונות ובערכים שלהם ובעוד מלא דברים.
ניסיתי לייצר את השיחה הכי גנרית שתאפשר לכל זוג בכל מצב להתחבר ולכן, המצאתי זוג שמאגד בתוכו הרבה מהזוגות למשהו שיהיה פשוט לעיכול אך מספיק ברור ליישום אצלכם.

היה לי חשוב להכניס את כללי התכנון הפיננסי והעקרונות כך שכל אחד יוכל עם קצת מאמץ לעשות תהליך כזה עם בן הזוג שלו גם בלי לפגוש מתכנן פיננסי.

מקווה שיעזור לחלק מכם לשפר במעט את המצב הפיננסי ולקדם אתכם בעוד צעד לעבר העתיד שעליו אתם חולמים.

פגישה 1: נתקלנו במקרה והבנו שיש בעיה.

לפני כשנתיים הייתי בחתונה של חבר. מוזיקה ברקע, אנשים מסתובבים עם כוסות שתייה, שולחנות עם אוכל.
שם אני פוגש את נ (שכיר בן 35, נשוי + 2, מתקשה לסגור את החודש).

נ:
(מזהה אותי, מחייך) ואוו, עצמון! שנים לא ראיתי אותך. מה שלומך? מה אתה עושה היום?

אני:
(מחבק אותו) נ! איזו הפתעה טובה. אני מעולה! מתכנן פיננסי היום, עובד עם משפחות שמחפשות סדר ושליטה בכסף. ומה איתך?

נ:
אחי, מה אני אגיד לך… הכל טוב אין תלונות אבל מרגיש שאני עובד קשה, אבל הכסף נגמר לפני סוף החודש. תמיד מרגיש שאני רודף אחרי הזנב של עצמי.

אני:
אני שומע אותך… מרגיש לך שכל הזמן אתה עובד, אבל זה לא מספיק?

נ:
בול! משכורת נכנסת, חשבונות, משכנתא, גנים לילדים… תוך שבועיים הכל מתאדה.

אני:
וזה תמיד היה ככה, או שמשהו השתנה לאחרונה?

נ:
האמת… מאז שנולדו הילדים זה החמיר. פתאום יש יותר הוצאות, ואני כל הזמן במינוס.

אני:
מעניין. ואתה מרגיש שאתה יודע לאן כל שקל הולך, או שזה בעיקר תחושה של “נשאב בלי שליטה”?

נ:
האמת? אני לא באמת יודע. אני שם כסף איפה שצריך, אבל אין לי מושג אם אפשר לעשות משהו אחרת.

אני:
תשמע, אני תמיד אומר שכסף זה כמו בישול, אם אתה זורק מרכיבים לתוך הסיר בלי לטעום או לחשוב מראש, אתה לא באמת יודע איך תצא המנה.

נ:
(צוחק) וואלה, אני דווקא מבשל לא רע… אבל כסף? אני על אוטומט.

אני:
בדיוק העניין! תחשוב על זה, כשאתה מבשל, אתה מתכנן מראש? מוודא שיש לך את כל המצרכים? תוך כדי הבישול טועם ובודק מה חסר? מתקן טיבול?

נ:
ברור, אחרת יוצאת קטסטרופה.

אני:
אז אותו הדבר עם כסף. במקום “לזרוק לתוך הסיר” בלי שליטה, אפשר להבין מה נכנס, מה יוצא, ומה באמת חשוב לך.

נ:
זה נשמע חכם, אבל בסוף מה זה משנה? ההכנסות שלי מוגבלות… אני לא יכול פתאום להכניס עוד 10,000 שקל בחודש.

אני:
נקודה מעולה. אבל הנה משהו שונה לחשוב עליו, זה לא רק כמה אתה מכניס, אלא מה אתה עושה עם זה.
אתה זוכר כשבתקופה שהכנסת 8,000 שקל בחודש, איכשהו הסתדרת?
ועכשיו אתה מרוויח קצת יותר מ- 15,000 זה מרגיש פחות?

נ:
(מופתע) כן… זה מוזר. כשהייתי רווק הסתדרתי עם חצי מהסכום, והיום זה בקושי מספיק.

אני:
בדיוק! וזה לא כי אתה חי חיים בזבזניים, אלא כי בלי מודעות, ההוצאות תמיד יגדלו בהתאם להכנסות. קוראים לזה “אינפלציית סגנון חיים”.

נ:
אז מה בעצם אפשר לעשות עם זה? אני לא בנוי לחיות כמו נזיר…

אני:
ברור, וזה ממש לא העניין. בדיוק כמו בבישול, אתה לא זורק תבלינים בצורה אקראית, נכון? אתה טועם, משלב, מתאים לטעם שלך.

נ:
כן, אבל איך אני עושה את זה עם כסף?

אני:
תראה, אם תרצה, אני יכול להראות לך איך אני עובד, זה בעצם לקחת את כל מה שיש לך, להבין מה הכי חשוב לך, ואז לסדר את הכסף שלך כדי שיתאים לזה – במקום ההפך.

נ:
וואלה, נשמע מעניין…

אני:
בכיף, בלי לחץ. אפילו אם רק תתחיל לשים לב לאן הכסף שלך הולך, כבר תראה הבדל.

פגישה 2: מסתכלים במראה 😱

כשבוע אחרי אותה החתונה אני מקבל טלפון מנ׳ שמבקש להעמיק את שיחתנו ומבקש את עזרתי.
אני מסביר לו בקצרה שמדובר בתהליך לא פשוט שידרוש ממנו לקחת אחריות לקבל החלטות ובעיקר לעשות את זה יחד עם בת הזוג כי אני לא מקבל לתהליך יחידים שחיים בזוגיות.
אני שולח לו אקסל להכנת שיקוף עם מדריך קצר כיצד לבצע אותו ואומר לו שישלח אותו כמה ימים לפני הפגישה כדי שגם אני אגיע מוכן.

כעבור שבועיים אני מגיע לביתם של נ׳ ור׳ בערב, כדי לקיים פגישת היכרות ומיפוי ראשוני של המצב הפיננסי שלהם.

נ׳ הכין את שיעורי הבית, הדפיס את האקסל של השיקוף לפי קטגוריות – הכנסות, הוצאות, נכסים והתחייבויות (התרשמתי, לרוב זה לא כזה ורוד).

נ:
טוב, ברוך הבא! (חוסך לכם את שיחת החולין על השלמת הפרטים מכל השנים וההצגה לר׳ בת הזוג שלו).
אנחנו לגמרי מוכנים לעשות סדר.

ר:
(חצי צוחקת) מודה שאני קצת סקפטית, אבל נ' התלהב, אז החלטתי לזרום.

אני:
הכי טבעי בעולם! ואני באמת ממש מעריך את זה כי זה בכלל לא מובן מאליו. לא כל יום יושבים לדבר ככה על כסף, וזה מרגיש קצת מוזר בהתחלה. הרעיון שלי הוא לא “להגיד לכם מה לעשות”, אלא פשוט לעזור לכם להבין איפה אתם היום, ואיך אתם יכולים להגיע למה שחשוב לכם באמת.

ואז אני פונה לנ:
אז נ', ראיתי שהכנת את המסמך עם כל הנתונים – כל הכבוד! איך הרגשת כשתכל’ס ישבת וכתבת הכול? עשיתם ביחד?

נ:
וואו, זה היה קשוח… עשיתי לבד ר' לא ממש אוהבת את כל המספרים אז זה התפקיד שלי. אבל תשמע, לא האמנתי כמה כסף יוצא לנו על דברים קטנים. הייתי בטוח שיש לנו מושג לאן הכסף הולך, אבל כשהנחתי את המספרים מול העיניים, פתאום זה נראה אחרת. בסוף גם שיתפתי את ר׳.

ר:
אני חייבת להודות שזה היה קצת מלחיץ לראות את כל ההוצאות מסודרות ככה. הרגשתי שזה מלא ואין לנו שליטה אמיתית.

אני:
אני שומע אתכם. זה תהליך טבעי, כשמישהו מסתכל בפעם הראשונה על התמונה המלאה, זה תמיד מרגיש קצת overwhelming. אבל זה בדיוק השלב הראשון, להבין את המצב כדי שנוכל לעבוד איתו.
זה בדיוק כמו לבדוק בריאות, עד שלא עושים בדיקות, אנחנו רק מנחשים אם הכול בסדר או לא. עכשיו יש לכם תמונה יותר ברורה.

בואו נסתכל רגע על התמונה הגדולה, מה שמתי לב עד כה:

✔ הכנסות – יש לכם הכנסה יפה משני מקורות, אבל היא מתפזרת מהר מאוד.
✔ הוצאות קבועות – הוצאות די גבוהות על דיור, רכב וחינוך לילדים.
✔ הוצאות משתנות – כאן יש הרבה מקום לבדיקה. למשל, ראיתי שהוצאה על בילויים וקניות די גבוהה, אבל, ממה שאני שומע וחש מכם אני לא בטוח שאתם אפילו מרגישים את זה ביומיום.
✔ נכסים והתחייבויות – יש חיסכון לפנסיה וקצת קרן השתלמות, אבל אין חיסכון חירום אמיתי. מצד שני, יש כמה הלוואות פתוחות.

א:
כן… ואני לא יודעת איך בכלל אפשר לשנות את זה בלי להרגיש שחיים בסגפנות.

אני:
שאלה מעולה! אנחנו ממש לא רוצים שתתפשרו על מה שחשוב לכם, אלא שתבחרו באופן מודע. תחשבו על זה ככה, אתם יכולים להמשיך כמו היום ולהרגיש ש”הכסף נגמר מעצמו”, או שאתם יכולים לקחת שליטה ולהחליט אתם מה יותר חשוב.
בואו נעשה תרגיל קטן…
דמיינו שהכסף שלכם עובד בדיוק כמו שאתם רוצים. איך נראה סדר העדיפויות שלכם? מה הייתם רוצים שיישאר לכם בסוף החודש?

נ:
האמת? הייתי רוצה לדעת שכל חודש נשאר לנו כסף בצד, לא לחיות בתחושת לחץ תמידית.

ר:
בשבילי, חשוב שיהיה לנו תקציב קבוע גם לדברים שאנחנו נהנים מהם: חופשות, יציאות, בלי להרגיש אשמה.

אני:
מעולה! זאת בדיוק השאלה שאנחנו עובדים איתה, איך לייצר מצב שבו הכסף שלכם משרת אתכם, ולא להיפך.
אז יש לנו תמונה כללית ויש לכם מטרות. השלב הבא הוא למצוא התאמות קטנות, ולא מהפך דרסטי.
אחד הדברים שהכי עוזר, זה להתחיל מההוצאות שהכי פחות מרגישים.
נגיד, מנויים שאף אחד לא משתמש בהם, ביטוחים כפולים, או אפילו קניות שהתרגלנו לעשות בלי לחשוב.

נ:
(צוחק) טוב, ביטוחים יש לי מלא. תמיד מתקשרים אליי, ואני לא זוכר מה סגרתי עם מי.

ר:
וואו, וזה בדיוק מה שאמרתי לו! כל חודש יורדים לנו תשלומים לא ברורים.

אני:
אז הנה, יש לכם משימה ראשונה קלה, לעבור יחד על כל ההורדות בבנק ולראות אם יש דברים שלא באמת משמשים אתכם. זו הדרך הכי קלה לשחרר כסף בלי להרגיש ששיניתם משהו.

אז אם נסכם רגע מה הלאה? אני מציע שנתחיל בשלושה צעדים פשוטים:

⿡ סקירת חיובים – תעברו יחד על החיובים שלכם בבנק ובאשראי, ותסמנו דברים לא ברורים.
⿢ הגדרת תקציב חוויות – קובעים סכום חודשי שאתם כן רוצים להוציא על בילויים וחופשות, אבל באופן מחושב.
⿣ התחלה של חיסכון קטן – אפילו 300-500 ש”ח בחודש לקרן חירום, רק כדי להתחיל ליצור תחושת ביטחון.

ר:
זה נשמע אפשרי… אני אוהבת שאנחנו מתחילים ממשהו קטן ולא ישר “חותכים הוצאות”.

נ:
כן, זה נשמע לי אחלה התחלה.

אני:
מעולה! בפגישה הבאה נראה איך זה מתקדם לכם.

פגישה 3: לוקחים אחריות ומקבלים החלטות

סלון ביתם של נ׳ ור׳ – ערב רגוע, כוסות תה על השולחן. אני מתיישב בנוחות ומתחיל את השיחה.

אני:
“טוב, אז עברו חודשיים מאז שנפגשנו בפעם האחרונה, חוויתם כבר שני מחזורי הוצאות והכנסות ולפי מה שראיתי בקבוצה שלנו, עשיתם עבודה יפה עם התקציב וסידור הביטוחים. ספרו לי איך זה מרגיש עכשיו, אחרי שנכנסתם למסלול קצת יותר מסודר.”

נ (מחייך):
“לא אשקר, זה שינוי. פתאום אנחנו יודעים בדיוק כמה אנחנו מוציאים, ואפילו התחלנו לחסוך בלי להרגיש שזה חונק אותנו.”

ר:
“כן, זה ממש מרגיע לדעת שיש לנו שליטה על הכסף ולא להפך. מצד שני, אני לא רוצה להישאר רק ב’טוב לנו עכשיו’. אני חושבת על העתיד, על הילדים, על דירה גדולה יותר…”

אני (מהנהן):
“וזו בדיוק הסיבה שנפגשנו היום. ניהול תקציב זה כמו לייצב סירה שלא מטלטלת בגלים, אבל עכשיו הגיע הזמן להפליג למקומות חדשים. השאלה היא… לאן?”

נ:
“טוב, ברור שאנחנו רוצים להרוויח יותר, אבל אנחנו לא בדיוק מבינים איך?
חיסכון של 1,000 ש”ח בחודש זה נחמד, אבל זה לא מה שיעשה אותנו עשירים.”

אני:
“נכון. ולשם כך נלמד היום איך מחלקים את ההכנסה בין הווה לעתיד בצורה חכמה, וגם איך מייצרים יותר כסף. אז בואו נתחיל מהבסיס, כשאתם מסתכלים על החיים שלכם בעוד 10-15 שנה, איך אתם רוצים שהם ייראו?”

ר:
“אני רוצה שתהיה לנו דירה משלנו, שלא נהיה לחוצים כל חודש, ושיהיה לנו מספיק כסף כדי לטייל וליהנות בלי לחשוב פעמיים.”

ר:
“ואני רוצה גם להרגיש שיש לנו ביטחון, שאנחנו לא רק רצים אחרי כסף אלא שהכסף עובד בשבילנו.”

אני:
“מעולה. עכשיו בואו נראה איך מגיעים לשם. בכל חודש הכסף שלכם יכול ללכת לשלושה כיוונים עיקריים: צריכה בהווה, חיסכון והשקעה לעתיד, ופיתוח הכנסות. איזון נכון בין שלושת המרכיבים האלה יאפשר לכם גם לחיות טוב עכשיו וגם להגיע למטרות שלכם.”

נ:
“אוקיי, אז איך מחליטים כמה הולך לכל כיוון?”

אני:
(מצייר סקיצה של לוח פלנגרם):
“הלוח הזה הוא סך כל השאיפות והחלומות שלכם מתורגם לתקציב. הוא מתעדכן לאורך החיים.
אבל בשלב הזה הייתי ממליץ על חלוקה של בערך 70% להוצאות שוטפות, 20% חיסכון והשקעות, ו-10% לפיתוח הכנסות: קורסים, למידה, או כל דבר שיכול להגדיל את פוטנציאל ההכנסה שלכם.”

ר:
“ואם אין לנו כרגע את ה-20% האלה להשקעות?”

אני:
“אז מתחילים ממה שאפשר. המספרים שלי זה לא משהו קבוע והוא בטח לא נכון לכולם וכמו עכשיו אפילו שאני מעריך או מכוון למספרים מסויימים על בסיס המצב שלכם, אתם יכולים לעשות התאמה ליכולת ולרצון שלכם. העיקר זה להבין את המשמעויות. אז נחזור לשאלתך אפשר למצוא מקורות כסף נוספים שמתחבאים לנו.
כלומר, בודקים איך להפוך את הכסף שלכם ליעיל יותר. לדוגמה, האם אתם מנצלים את כל ההטבות בעבודה? האם אפשר לייעל את ההוצאות הקבועות עוד קצת? ואז, אפשר להתחיל ללמוד איך להשקיע חכם, אפילו בסכומים קטנים.”

נ:
“אני חייב להודות שההשקעות קצת מפחידות אותי. זה נראה מסובך.”

אני (מחייך):
“ברור. זה כמו לנסות לבשל מנה חדשה לגמרי, בהתחלה זה נראה מסובך, אבל אם עובדים עם מתכון ברור ולומדים לטעום תוך כדי, זה הופך להיות טבעי. מה שאתם צריכים זה לבנות אסטרטגיה שמתאימה לכם.”

ר:
“ומה לגבי להרוויח יותר? אני לא בטוחה איך עושים את זה.”

אני:
“יש שתי דרכים עיקריות: האחת היא לפתח את עצמכם מבחינה מקצועית: לשפר מיומנויות, ללמוד דברים חדשים או לבקש העלאה. השנייה היא להיות יצירתיים ולבחון אפיקי הכנסה נוספים, כמו פרויקטים מהצד, יזמות קטנה, או אפילו שימוש בנכסים קיימים: השכרה של משהו, מכירה של משהו שאתם טובים בו.”

נ:
“כלומר, אנחנו לא רק צריכים לחסוך אלא גם לחשוב איך להרוויח יותר?”

אני:
“בדיוק. והחלק החשוב ביותר – לעשות את זה בצורה שמתאימה לכם, בלי להרגיש שאתם מוותרים על דברים משמעותיים. המטרה היא למצוא איזון שבו כל החלטה שאתם מקבלים עוזרת לכם להתקדם למקום שבו אתם רוצים להיות.”

ר:
“אוקיי, זה נשמע מאתגר, אבל גם מאוד הגיוני. איך ממשיכים מכאן?”

אני:
“בשלב הבא, נבחן את האפשרויות שלכם יותר לעומק. אני רוצה שכל אחד מכם יחשוב על שלושה דברים שהוא מוכן לוותר עליהם בהווה לטובת משהו גדול יותר בעתיד. במקביל, תתחילו לחקור אפשרויות להשקעה שמתאימות לפרופיל שלכם. בפגישה הבאה ננסה לבנות תוכנית ברורה ומעשית.”

נ:
“נשמע כמו תוכנית. הגיע הזמן לגרום לכסף לעבוד בשבילנו.”

פגישה 4: מנווטים ביחד אל האופק

סלון ביתם של ניר וליאת. אווירה מתוחה מעט, מבטים רציניים. אני מתיישב, לוקח נשימה ומחייך בעדינות.

אני:
“טוב, אני רואה שהיום אנחנו עם אנרגיות קצת אחרות. ספרו לי מה קורה.”

נ (נשען לאחור, נאנח):
“תשמע, אנחנו תקועים. עשינו דרך, התקדמנו, אבל עכשיו אנחנו פשוט לא מסכימים על שום דבר. כל פעם שאנחנו מנסים להחליט איך לחלק את הכסף שלנו קדימה, זה נהיה ויכוח.”

ר (מבט נוקשה, ידיים שלובות):
“כי כל מה שחשוב לי נדחק הצידה! אני רוצה שנצא לחופשה טובה אחת לשנה, שנוכל להירגע ולהנות, אבל ניר רוצה שכל שקל ילך להשקעות. אני מרגישה שזה חונק אותי!”

נ (מגיב מיד):
“כי אני לא רוצה שנמצא את עצמנו בעוד 15 שנה במקום שבו ההורים שלנו נמצאים – מתחרטים שלא התחלנו לחסוך ולהשקיע בזמן!”

אני (מרים יד בעדינות, מסמן להם רגע לעצור):
“אוקיי, אני שומע את שניכם. יש כאן שתי נקודות חשובות מאוד – העתיד וההווה. ואנחנו לא כאן כדי לבחור בין אחד מהם, אלא כדי למצוא את הדרך לשלב ביניהם בלי שאף אחד ירגיש שהוא מוותר על החיים.”

ר (נאנחת):
“אבל איך? תמיד יהיה משהו יותר דחוף, יותר חשוב. ואם נחכה, לא יישאר זמן לחיות.”

אני:
“ופה בדיוק נכנסת החשיבות של קצב וגמישות. אני רוצה שנחזור רגע לרעיון של סדרי עדיפויות דחופים מול חשובים. יש דברים שהם גם חשובים וגם דחופים, הם יקבלו התייחסות מיידית. יש דברים שהם חשובים אבל לא דחופים, להם נקדיש זמן בהמשך, אם הם ימשיכו להיות חשובים. ואם משהו חשוב לכם היום, אבל בעוד שנתיים תראו שזה כבר לא משמעותי כמו שחשבתם, אז אולי הוא בכלל לא היה דחוף מלכתחילה.”

נ:
“אוקיי, אז איך מחליטים מה קודם?”

אני:
“ביחד. אני רוצה שכל אחד מכם יגיד עכשיו את הדבר הכי חשוב לו להרגיש טוב בהווה, ואת הדבר הכי חשוב לו לדעת שהוא מסודר לעתיד.”

ר:
“אני חייבת שיהיה לנו רגעים של כיף. אם כל החיים יהיו רק חיסכון והשקעות, אני ארגיש שאני לא חיה. מצד שני, אני רוצה לדעת שאנחנו באמת מתקדמים לקראת דירה משלנו.”

נ:
“אני רוצה שנשקיע חכם ונהיה בטוחים כלכלית. אבל אני גם לא רוצה לחיות בתחושת מחסור כל הזמן. אם אני מרגיש שחופשה אומרת לוותר על העתיד שלי, אני פשוט לא מסוגל ליהנות ממנה.”

אני (מחייך):
“יפה. אז יש לנו כבר הבנה משותפת, שניכם רוצים ליהנות מהדרך ולא רק להגיע ליעד, ושניכם רוצים ביטחון לעתיד. עכשיו השאלה היא איך מוצאים את האיזון הנכון. אני מציע שנתחיל בתוכנית עבודה שבה יש התקדמות ברורה, אבל בקצב נוח. למשל, מה דעתכם על קביעת תקציב חופשה קבוע מראש, שהוא חלק מהתכנון הכללי?”

ר:
“כלומר, אם נקבע מראש סכום מסוים לחופשות, ניר לא ירגיש שזה על חשבון ההשקעות?”

נ (מהרהר לרגע, מהנהן לאט):
“כן, אני מניח שאם זה חלק מהתקציב הכללי ולא ‘תוספת’, זה מרגיש יותר בשליטה.”

אני:
“מעולה. ועכשיו לגבי ההשקעות, בואו נחליט על גישה הדרגתית. לא חייבים להשקיע את כל מה שאתם חוסכים ישר. אפשר להתחיל עם אחוז מסוים ולראות איך זה מרגיש לכם. כל כמה חודשים נשב ונעדכן את האיזון, לפי איך שאתם מרגישים ולא לפי איזו נוסחה קשיחה.”

ר:
“זה נשמע יותר גמיש. אני יכולה להתחבר לזה.”

נ:
“ואני אוהב את זה שאנחנו ממשיכים לנוע קדימה, גם אם זה לא בקצב הכי מהיר.”

אני (מהנהן):
“וזה בדיוק העניין. אתם לא צריכים לפתור הכל היום. המטרה היא ליצור מערכת שתתאים לכם לאורך זמן. אנחנו לא חיים לפי מסלול קבוע, החיים משתנים, ולכן גם התוכנית שלכם צריכה להיות גמישה ולהשתנות יחד איתם. העיקר הוא שתמשיכו לדבר, לתאם ציפיות, ולעבוד עם הכלים שכבר יש לכם.”

ר (מחייכת, מסתכלת על נ):
“אני יכולה לחיות עם זה.”

נ (מחייך חזרה):
“גם אני.”

אני:
“יפה! אז נסכם את זה בתוכנית פשוטה: תקציב חופשה מובנה בתוך התקציב השנתי, אחוז חיסכון והשקעה גמיש שמתגמש בהתאם להרגשה שלכם, וכל כמה חודשים אתם יושבים יחד, מסתכלים על התמונה ומחליטים אם צריך התאמות.”

ר:
“ומה אם נריב שוב?”

אני (צוחק):
“סביר להניח שזה יקרה. ולכן אתם צריכים לזכור את הכלל הכי חשוב: לא משנה מה, אתם באותה סירה. אתם לא יריבים, אתם צוות. תסתכלו על ההתקדמות, תחגגו הצלחות קטנות, ואם משהו לא עובד… תתאימו. זה תהליך, לא יעד סופי.”

נ:
“וואלה, זה נשמע אחרת כשחושבים על זה ככה.”

אני:
“נכון. ואתם כבר יודעים איך לעשות את זה. אני סומך עליכם. עכשיו, תיהנו מהדרך, כי החיים קורים עכשיו, לא רק בעתיד.”

ר:
“תודה, זה ממש הרגיע אותי.”

נ:
“כן, תודה. מרגיש שסוף סוף יש לנו דרך שגם אנחנו יכולים ליהנות ממנה.”

 

אז נכון, זה על קצה המזלג ולא יורד לכל הפרטים ומקריאה ראשונה אולי נראה שטחי, אבל…

אם תקראו שוב ו/או במהלך סיטואציה ספציפית שלכם תוכלו למצוא אותה לאורך התהליך ולנסון להבין איך זה פוגש אתכם ולנסות את הכלים שהוצגו כאן בקטן על כל מקרה וגם על מכלול מקרים ודילמות.

הרעיון של הפוסט הוא לתאר את תהליך ההתפתחות מחוסר ידע והבנה ללמידה ובניה של מנגנון ניהול פיננסי אישי שמתאים בעיקר לערכים ולשאיפות שלכם ושתרגישו נוח וביטחון במהלך התהליך ובהתבוננות שלכם לעתיד.

המסע הוא היעד