קרן חירום לא מה שחשבת

בואו נפתח את נושא הקרן חירום, עוד סיסמא שנזרקת לא מעט לאויר ומתחבאת מאחורי נוסחה חסרת היגיון.

קרן חירום היא לא תיק והיא בטח לא מספר קסם.

 

הנוסחה הכי מפורסמת לקרן חירום זה שהיא = 3-6 חודשי הוצאה והיא נשמרת בתיק סולידי ולא נוגעים בה.

 

כולם חוזרים עליו כמו מנטרה ורק מעטים באמת מבינים מה זה באמת ומה זה אמור לשרת.

 

אז בואו נעצור רגע ונשאל בכנות…

 

האם זה הגיוני כלכלית?

האם זה מחובר לחיים דינמיים?

האם זה נכון למי שיש כבר הון נזיל?

האם זה נכון כשיש הכנסה פאסיבית?

 

ברוב המקרים לא בדיוק.

 

קרן חירום היא קו אדום של הון נזיל שנועד לשמור על ביטחון ועל יציבות התזרים ברגעי חוסר ודאות.

לא תיק ספציפי, לא פק״מ מסוים ולא קרן כספית אחת.

 

הרעיון הוא שיש יעד של הון נזיל שאסור לרדת ממנו והוא צריך להיות זמין ברמת נזילות גבוהה כדי להתמודד עם מצבי אי ודאות.

 

אז נכון שבשלב הראשון כשאין חיסכון בכלל או במצב של תזרים שלילי הכלל הזה הוא התחלה מצויינת.

 

ובשלב הזה ברור שצריך לצמצם, לייצב תזרים, לסגור חוב ולבנות חיסכון סולידי פשוט.

כל עוד ההון מתחת ליעד קרן החירום  גם הגיוני מאוד שהוא יהיה סולידי ויופקד בקרן כספית. 

 

אבל קרן כספית היא עוד מכשיר והיא לא הקרן חירום, פשוט כרגע היא היחידה אז היא הכל.

 

הכללים עובדים מצוין כדי לייצר הרגל וסדר אבל מה קורה אחרי שניצחנו את התזרים?

כאן רוב האנשים נתקעים עם הכללים הלא נכונים.

 

נניח זוג עם הוצאה חודשית של 10,000 ש״ח ויעד קרן חירום “קלאסי” של 30-60 אלף (הטווח גדול כי היעד מושפע מיציבות ההכנסה).

ונניח שניצחו את התזרים ועברו לחיסכון ויש להם היום 20,000 ש״ח  בתיק סולידי אליו מפקידים חודשית 2,000 ש״ח.

 

השאלה האמיתית היא לא איך הכי מהר מגיעים ליעד קרן החירום בקרן כספית.

השאלה היא האם נכון שכל ה-2,000 ש״ח ימשיכו להיות מופקדים לקרן הכספית וינסו לשרוד את האינפלציה או שכבר אפשר להתחיל לצמוח?

 

בהרבה מקרים אם התזרים יציב ויש הפקדה קבועה אפשר כבר ב־30-50% מהיעד להתחיל לפצל את ההפקדה לטובת צמיחה. חלק לסולידי וחלק לתיק מנייתי כל אחד לפי האופי והאישיות מי ימשיך סולידי ומי יעביר הכל למנייתי …

העיקר להבין שאפשר כבר כאן להתחיל לבחור ולא להיתקע באוטומט.

 

נתקדם עוד כמה שנים והזוג העביר הכל למנייתי ויש לו 23,000 אלף ש״ח בקרן הכספית ועוד 100 אלף ש״ח בתיק מנייתי.

 

הם כבר מסודרים ומתוכננים וכבר יודעים שהם רוצים (לא צריכים, בוחרים) להחליף את  הרכב בעוד שנתיים ב־50,000 אלף ש״ח.

 

אז פתאום קרן חירום לא יושבת בתיק אחד אלא מפוצלת בין שניים או יותר.

 

ואולי נכון להסיט הפקדות מהתיק המנייתי לקרן הכספית לא בשביל חירום אלא לצורך מימוש יעד בטווח קצר ולהימנע גם מסיכון למימוש היעד (לא להפסד בתיק) וגם מאירוע מס במשיכה מהתיק המנייתי.

 

בשלב המתקדם הכל נהיה דינמי.

 

אחרי שיש תזרים יציב, הון סולידי, הון מנייתי והרגלי הפקדה כבר לא מנהלים כסף לפי רמת סיכון לכל תיק אלא רמת סיכון כללית של כל התיקים ומשנים אותה לא רק לפי כללי השקעה אלא גם לפי טווחי מימוש היעדים.

 

אז קרן החירום היא יעד של הון נזיל לביטחון ויציבות התזרים ולא הון סולידי בתיק ספציפי.

 

ואת תמהיל ההון הכולל מנהלים לפי תכנית היעדים ומועדי המימוש, שיקולי מס וגמישות עתידית.

לפעמים אפילו עדיף למשוך מתיק מסחר למימוש יעד ולא מהחלק הסולידי כדי לייצר מגן מס עתידי.

 

אין כאן כללי ברזל יש הקשר לתנאי המציאות בנקודת ההחלטה בתוך תשתית ניהול גמישה לקבלת החלטות.

וזה לב העניין התנהלות פיננסית נכונה לא נועדה לעבוד לפי נוסחאות.

נוסחאות וכללי אצבע נועדו לעזור לנו לעלות על המסלול ולצאת לעבר מסע של איזון בין הווה לעתיד.

 

הרבה אנשי מקצוע וכותבי תוכן מלמדים כללים שמתאימים לשלב אחד מאוד ספציפי שהוא תחילת הדרך כי זה עובד ומושך לקוחות לתהליכים.

 

אבל לאנשים זה לא מספיק והם יחזרו בלופ לאותם אנשי מקצוע או יחליפו לאחר כדי לנסות שוב, כי מי שכבר ניצח את התזרים צריך תשתית גמישה ולא חוקים קשיחים.

 

החיים משתנים וההון צריך להתאים את עצמו אליהם. בטוח שלא  צריך להנדס את החיים כדי שיתאימו לכללים שנועדו רק לעזור לנו להתחיל.

 

כי בסוף קרן החירום האמיתית היא היכולת לבחור בלי לחץ ולישון טוב בלילה ולהגשים יותר חלומות בחיים.

 

המסע הוא היעד ❤️