איך מתכננים אפשרות שנצטרך לתמוך בהורים בעתיד?

אם קיים סיכוי סביר שבעתיד תידרש תמיכה בהורים, אפשר לתת לכך מקום במפת היעדים גם בלי לדעת סכום או מועד. מתחילים מהבנה אילו משאבים קיימים להורים, מה רמת האחריות שחשוב לך או שנראה לך שתישא בה ומה רמת הוודאות. עם הזמן מעדכנים. עצם ההכרה באפשרות מונעת מצב שבו צורך צפוי נופל כולו על התזרים ברגע אחד.

תמיכה בהורים יכולה להיות מגורים, טיפול, מחיה, בריאות או עזרה נקודתית. היא גם יכולה לא להידרש כלל.

לכן מתחילים בשאלה ערכית ומשפחתית: האם זה משהו שאתם רוצים או מעריכים שתצטרכו לשאת בו? אחר כך, ככל שמתבהרת המציאות, הופכים את הנושא לטווח סכומים ולמועד משוער.

כל שינוי כזה צריך להיבחן מול היעדים האחרים, כי משאב שמופנה לכאן אינו זמין באותו זמן במקום אחר.

אין צורך לחכות לתחילת התמיכה. כשהאפשרות נעשית ממשית אפשר כבר לדבר על האחריות, למפות משאבים ולהעריך תרחישים. המפה מתעדכנת ככל שיודעים יותר.